English

w Выставки  w Фильмы w Конференции, семинары, лекции w  Библиография w О Елене Макаровой w Главная


מרדכי (מיכאיל) זרצקי

סרן ג'ילה בלוך

תהלים

פובליציסטיקה



תהלים

חול וזהב

ברוך ה' בורא אור יום סלה:

ברוך ה' בורא אור כוכבים סלה:

ברוך ה' אור עיניים אדם סלה:

אדם הוא חול לפניך:

נשב והוא נעלם:

נפש אדם הוא נחל שמגיע לימך:

ברוך ה' זהב:

ארנק נפש אדם:

רוח הוא כיס מחבק ארנק וזהב:

ברוך ה' בורא אור יום סלה:

ברוך ה' בורא אור כוכבים סלה:

ברוך ה' אור עיניים אדם סלה:

אושר אדם ה' אלוהיו!

20.08.2000


שמש ולבנה

ברוך ה' פותח שמים:

עולה שמש: יורד אור:

ציפור מוצא קנא: אדם מוצא בית ודרור:

ברוך ה' סוגר שמים:

חושך יורד: לבנה עלה:

ציפור מצא ילדיו: אדם מצא מיטה ומנוחה:

ברו ך אושר אדם וציפור!

21.08.2000


דוד המלך

ברוך ה' שלח עמו מלך מלכים סלה:

ידו יד גבר, אצבעו אצבע חייל:

כינור שלו נהנה אוזנך:

זימרתו נהנה אוזני עמו:

ברוך ה' שלח עמו מלך מלכים סלה:

גלית נכשל מידו:

מגן שלו מקלט עמו:

ברוך ה' שלח עמו מלך מלכים סלה:

שירו שירים ציפור לבן:

משורר גאון גאונים:

ברוך ה' שלח עמו מלך מלכים סלה.

21.08.2000


שמחת חיים

ברוך ה' נותן שמחה לאדם:

ברוך ה' נותן ששון לאדם:

פה לדבר איתך:

ועיניים לראות שפע עולם:

ואוזניים לשמוע ציפורים:

וידיים לחבק אישתו וילדיו:

ורגליים לנגוע אדמה:

ברוך ה' נותן שמחה לאדם:

ברוך ה' נותן ששון לאדם.

22.08.2000


רשע

ה' נקמות הופיע:

עד מתי תגנוב יבול?:

בהמה?:

אדמה?:

ה' נקמות הופיע:

עד מתי תרצח ילד?:

זקן?:

אישה?:

ה' נקמות הופיע:

עד מתי תפגע בנפש ותזלזל ברוח?:

ה' נקמות הופיע סלה!

27.08.2000


ירושלים

עיר קדושה כסא זהב ה':

ארמונות יפים ומגדלי רות:

שמח עם הברית:

שלח בהווה שלום:

תביא אושר בעתיד:

ברוך ה' פנינה עולם לנצח.

28.08.2000


לפיד

ברוך אתה קרן אור בחושך:

אור חום חיים:

שמש זורחת ביום:

ירח יזרח בלילה:

אשך מעוז דרור:

ברוך אתה לפיד עולם לנצח.

1.09.2000


חסד

ברוך ה' חסד עולם:

שמחה מאישה ילד:

שמחה ילד אימו:

נשמה לבשר:

אפילו אבן חיי:

ברוך ה' מלך חסד.

5.09.2000


משגב

אלוהים מלך רב חירות:

עיר קדושה עיניך:

עיר קדושה לבבך:

ציפור חופשייה, אדם חופשי פה:

שמים כחולים בלי עננים:

משגב דרור ושמחה:

אלוהים מלך רב חירות.

7.09.2000


זיין אמונה

ה' זיין אמונה:

מגן דוד: דגל שלמה:

עצמה עם נבחר:

חסד עם נבחר:

חכמה עם נבחר:

חיים עם נבחר:

אהבה עם נבחר:

מגן דוד: דגל שלמה:

ה' זיין אמונה סלה.

25.01.2001


עצמך

לעצמך אין חקר:

לרשעים אין עסק:

לברית יש חסד:

מרמות חסל:

גניבות חסל:

רצח חסל:

צרות חסל:

לרשעים אין עסק:

לעצמך אין חקר:

לברית יש חסד:

סלה.

28.01.2001


פור

פור נחת עם ברית:

פור סבל גויים:

פור דבש עם ברית:

פור מר גויים:

פור צחוק עם ברית:

פור בכי גויים:

פור חרב גויים:

פור מגן עם ברית:

פור מזל נצח עם ברית:

ה' פור.

6.03.2001


חרב

חרב זעם: חרב חרפה:

חרב חסד:

חרב עונש: חרב מוות:

חרב רחמים:

חרב קללה: חרב גיהינום:

חרב זעם רשעים: חרב חרפה רשעים:

חרב חסד צדיקים:

חרב עונש רשעים: חרב מוות רשעים:

חרב רחמים צדיקים:

חרב קללה רשעים: חרב גיהינום רשעים:

חרב גאולה צדיקים:

חרב ניצחון צדק:

על תיראה ישראל!

3.07.2001


רקיע וקרקע

ה' נר חיים: שטן חושך מוות:

ה' רוח: שטן בשר:

ה' ניצחון: שטן כשלון:

ה' נשמת חיים: שטן חנק מוות:

ה' אהבה: שטן שנאה:

ה' תהילה: שטן מצוקה:

ה' תרופת חיים: שטן רעל מוות:

ה' תקווה: שטן ייאוש:

ה' מצווה: שטן חטא:

ה' רקיע חיים: שטן קרקע מוות.

3.07.2001


שמשון

שמשון חי:

לחי מוות אויבים:

לחי מוות חמורים:

שני עמודים מוות אויבים:

שני עמודים מוות חמורים:

אריה גדי לשמשון:

אויב גדי לשמשון:

שמשון מתן ה' עם ברית:

רוח ה' שמשון:

שמשון חי:

עם ישראל חי!

7.07.2001


פובליציסטיקה

על שבטי ישראל הנאבדים




כידוע, משני עשר שבטי ישראל עשרה נאבדו. להלן אני מביא ניסיון החיפושים של חלקי העם היהודי בתפוצות.

1. רומניה
(ההיפותזה מבססת את הנתונים של גיאוגרפיה והיסטוריה)


כידוע, ברומניה שם של גבר דן מאוד פופולארי. במערב המדינה הזאת יש עיר בשם ארד, על-יד טימישוארה, כמו שיש לנו עיר ערד ליד באר-שבע. הרומנים המודרניים הם צאצאים של העם העתיק "גט" – והמילה הזאת מהיהדות מוכרת. אפשרי, שה"גט" הזה קרה בגלל איזו מריבה בעבר בין היהודים האלה והרבנות, ו"גטים" ברחו לאירופה. כנראה שהרומנים המודרניים הם באמת השבט דן שהתנצר. "גטים" לחמו עם רומא במנהיגות דצבלוס בערך באותו עידן שהיה אצלנו המרד בר-כוכבא.

2. יפן
(ההיפותזה מבססת את הכתבה בכתב-עת רוסי "מסביב לעולם")

בצפון יפן, באי חוקאיידו חי עם קטן, רק 20 אלף איש. כנראה העם הזה "עין" – והמילה הזאת" כמובן" מילה עברית. מלבד זאת, יש להם פנים לבנות, צורת הפנים והעיניים דומה ליהודים. לעינים יש תרבות מיוחדת ושפה מקורית. אז אפשרי, שעינים הם איזה שהוא שבט יהודי. אני קראתי מאמר על עינים בערך לפני 30 שנה ובאותה תקופה הם היו במצוקה קשה.

3. מדינות ערב
(ההיפותזה מבססת את פרק החומש "בראשית" ואת הקוראן)

כתוב בתורה, שלישמעאל, אביהם של ערבים המודרניים, יהיו "שנים עשר נשיאים" (בראשית 17:20). באמת, היו לישמעאל 12 יורשים: נבית, קדר, אדבאל, מבשם, משמע, דומה, משא, חדר, תימא, יטור, נפיש וקדמה. כידוע גם ליעקב, אב היהודים, היו 12 בנים: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר, זבולון, יוסף, בנימין, בני בלהה ושפחת רחל הם דן, נפתלי, גד ואשר. מעניין, שרואים התאמה - 12:12. וגם מעניין שתימא ונפתלי נשמע דומה. ברור, שלשני גברים זה בלתי אפשרי שיהיה אותו ילד. חוץ מזה, הכל מובן בתורה על יעקב, עליו כתוב שם המון. ועל ישמעאל להיפך לא כתוב בתורה כמעט כלום. אז כנראה שישמעאל בכלל לא קיים או שהוא לא אב של "שנים עשר נשיאים". זאת אומרת, שכנראה שערבים מודרניים הם שבט יהודי – שבט נפתלי (תימא). מלבד זאת, בקוראן יש רמזים על איזה "שבטים" (למשל, בפרק 3 "משפחת אימראן", סורה (84) 78).
השבטים דן ונפתלי הם בני אותה אמא בלהה, ונדמה שהם עזבו את הערץ באותו עידן. אמן.



25.08.2000


שוב על שבטי ישראל: יהודה, בנימין ולוי

מוכר מהתורה, שהמלך בבל (בבילון) נבוכדנצר גירש יהודים מארץ ישראל: השבטים בנימין, יהודה ולוי הלכו למדינות עתיקות שבשטח אירן המודרנית. כידוע נביא ירמיהו כתב, שהיהודים צריכים להתחתן ולהביא בנים ובנות גם בשבי. לא ברור, האם אסור להתחתן עם גויים? גם מרדכי היהודי לא התנגד לחתונתה של אסתר עם גוי מלך אחשורוש. אחר כך עזרא הצהיר "ויעבירו קול היהודה וירושלים לכל הגולה להיקבץ ירושלים" (עזרא 10:7). אבל נביא ירמיהו כתב שחזרו משבי בפרס רק חלק מהיהודים: "כל היהודים... שמעו כי נתן מלך בבל שארית ליהודה" (ירמיהו 40:11). מובן שחלק מהשבטים בנימין, יהודה ולוי נשארו בפרס. אומרים שהייתה התבוללות יהודים בתפוצות: "כל אלה נשאי נשים נכריות ויש מהם נשים וישימו בנים" (ספר עזרא 10:44). ברור, לפי ספרים קדושים, שאיראנים המודרניים, לפחות חלקית, הם הצאצאים של שבטי יהודה, בנימין ולוי. אמן.



19.11.2000



שוב פעם על שבט יהודה

ידוע מהתורה, שחלק משבטי ישראל, שהיו בשבי בבל (בבילון) לא חזרו לציון. במגילת אסתר כתוב, שיהודים גרו גם בהודו. באמת בשפת הינדי מילה הודו – "בחרת" (כנראה שמהמילה "בחירה"), זאת אומרת בחרו להישאר בהודו.
הלאה. שמות של חלק מערים בצפון ובמרכז הודו הן עם מילה "פור" בסוף (אולי זאת מהחג פורים או "פור" – בחירה). מלבד זאת, בודה, יוצר הבודהיזם, גר בצפון הודו בערך בשנות המשבר ביהודה ושבי בבל (בודה בשנות 623-544 לפני הספירה. השבי בשנות 586-539 לפני הספירה). בודה היה משבט מלכי שקיה (דומה ל"שקוע" מובן לפי מצב ביהודה וירושלים באותה תקופה). למספר קטעים של תורה ושל בודה יש תאום עם הקהלת (לפחות, הרוח הפסימיזם), זאת אומרת שבודה היה יכול להיות משבט יהודה כמו שהמלך שלמה. בבודהיזם יש מושג על גלגולים כמו שביהדות, וגם משהו דומה לעשרת הדיברות בתורה. בגרסה הודית של הבודהיזם יש גם מושגים על מצוות. מאוד מעניין מושג על "יידם" – דמויות של בודה. "יידם" דומה ל"יהודה", "יהודים" זאת אומרת כמו ביהדות היהודים דומים לה'. מלבד זאת, לפולקלור הודי, "פנצ'אטנטרה" (תקופה של 4-5 אחרי הספירה, תלמוד סיימו בתקופה של 5-6 אחרי הספירה) יש תרגום מסנסקריט "חומש". ובאמת, ב"פנצ'אטנטרה" מופיעים קטעים שדומים לפרקי אבות, ובפרק חמישי, "מעשים משוגעים" (לדוגמא – הסיפור השני) יש אנלוגיות עם הקהלת.
הלאה. בהינדואיזם יש קסטות (סוגי אוכלוסיה) כמו שאצלנו בזמן עתיק. למשל, קסטה ברהמנים הם כמו שאצלנו הכוהנים ("ברהמה בסנסקריט – "כוח קדוש" , בעברית "ברכה" משהו דומה). אז אפשרי מאוד שעם הודו, קודם כל בהינדוסטן, הם משבט יהודה.

הפלשים, יהודי אתיופיה, לפי דעתי, לא משבט דן כמו שחושבים. באמת 2-2.5 אלפים שנה לא מספיק לפיגמנטציה כל-כך חזקה. נדמה, שיהודי אתיופיה הם צאצאים של המלך שלמה ומלכת- שבא, ולפי ההלכה הישנה, פלשים גם משבט יהודה.
"אשר לא-יספר צבא השמים ולא ימוד חול הים כן ארבה את-זרע דוד עבדי ואת-הלוים משרתי אתי (ירמיהו 33:22 ). אמן.



26.11.2000


על יהודי יפן

אני כבר כתבתי על יהודי יפן מקודם. אז אני מזכיר, דיברנו על עם "עין" שגר בצפון יפן, באי חוקאיידו. לעם הזה (לפני 30 שנה כמות האנשים הייתה רק עשרים אלף איש) יש שפה מקורית, תרבות מיוחדת ו עורם בהיר.
הלאה. כתוב בתורה, שיהודים יחזרו לציון: "הנה-אלה מרחוק יבואו והנה- אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים" (ישעיהו 49:12). לפי מסורת "ים" –זה האוקיינוס השקט, ואם מדובר על סין כנראה שהכוונה גם ליהודי יפן. חוץ מזה כתוב: "בימים ההם החל ה' לקצות בישראל ויכב חזאל בכל-גבול ישראל: מן-הירדן מזרח השמש את כל-ארץ הגלעד הגדי והראובני ומנשי" (מלכים ב' 10:32,33). בגלל הרדיפות אחרי היהודים מצד הסורים, היו גם פליטים משבטים "הגדי והראובני ומנשי". באמת. "יפן" ביפנית – "ניפון, ניכון" (אפשרי פירוש "המקום הנכון לפליטים").
הלאה. יש התאמה משמעותית בין ביטויים העבריים והטרמינולוגיה יפנית. קודם-כל, תואר קיסרים יפניים: "מיכדו" (כנראה, מי-גדו, היורש של גד). סמוראים (ביפנית "סמוראו" – לתפקד, בעברית "שם ראוי", "שם כבוד"). הקודקס הכבוד הסמוראים הוא ביפנית "בושידו" ("הדרך החייל", אפשר להגיד " בושה יד" זאת אומרת תתבייש מזכר). קיוטו, הבירה העתיקה של קיסרי יפן מהמאה ה-8 אחרי הספירה (קיוטו = כאותה, כמו ירושלים?).
קדימה. אני כבר כתבתי שבודה יכולים להיות יהודים משבט יהודה. גם דזן-בודיזם הופיע במאה ה-7 אחרי הספירה, גם התלמוד סיימו במאות ה-5-6 אחרי הספירה. משהו דומה לדזן-בודיזם, החסידות הופיע אחר-כך אצל יהודי אוקראינה.
ובכן, אפשרי מאוד שהיפנים המודרניים הם משבטי גד (אני מזכיר: "מיכרו"), אולי, עם חלק קטן של דם של איזה עם אסיאתי.
ישעיהו 49:1 – "שמעו איים אלי והקשיבו לאומים מרחוק" הכוונה היא כנראה ליפן ואפשרי לקוריאה. אמן.


28.11.2000

שבט לוי: סין וקוראיה

כתוב בתורה: "אשר לא-יספר צבא השמים ולא ימוד חול הים כן ארבה את-זרע דוד עבדי ואת-הלוים משרתי אתי" (ירמיהו 33:22). על שבט יהודה (של דוד המלך) אני כבר כתבתי בפרק "שוב פעם על שבט יהודה" .ולויים כנראה נמצאים בסין ואפשרי גם בקוריאה.
באמת, כתוב: "הנה-אלה מרחוק יבואו והנה-אלה מצפון וים ואלה מארץ סינים" (ישעיהו 49:12). כתוב גם: "הנני מביא אותם מארץ צפון וקיבצתים מירכתי-ארץ" (ירמיהו 31:7). בתורה צוינה חכמה מפורסמת של סינים משבט לוי: "והכוהנים הלוים בני צדוק ... ואת-עמי יורו בין קדש לחל ובין- טמא לטהור ידעם" (יחזקאל 44:15,23). מצטיין הכישרון המיוחד של הסינים לאמנות: "הם הלוים והיו על-הלשכות ועל ארצות בית אלוהים" (דברי הימים א' 9:26). ובכן, כמעט בטוח, שהסינים המודרניים הם הצאצאים של שבט לוי.
על לוי בקוראיה כתוב בישעיהו 11:11 – "והיה ביום ההוא יוסיף אדני שנית ידו לקנות את-שאר עמו אשר יישאר .... ומאיי הים". לפי המסורת מתברר ש"ים" זה אוקיאנוס השקט, ו"איים" זה כנראה יפן וקוראיה.
הלאה. "ומתתיה מין-הלוים הוא הבכור לשלם הקרחי באמונה על מעשה החבתים" (דברי הימים א' 9:31). "שלום בן-קורא בן-אביסף בן-קרח" (דברי הימים א' 9:19). ברור שהקוריאנים העתיקים היו אחראיים על בישול, ובאמת עדיין הקולינאריה הקוריאנית משתמשת בהרבה שום לאוכל שלהם, כמו שבבישול יהודי התפוצות. גם שם העיר הגדולה היותר בקוראיה היא סיול, נשמע דומה לשלום משבט לוי, בן-קורא (אביהם של קוריאנים המודרניים). ובכן, מכאן כנראה ברור שהקוריאנים הם משבט לוי. אמן.



6.12.2000

על שבט דן
(היפותזה)

בפרק שלי "על שבטי ישראל הנאבדים" אני טענתי שהרומנים המודרניים הם הצאצאים של שבט דן. הנימוקים בקיצור היו:
1. ברומניה יש עיר ארד, כמו שאצלנו ערד ליד באר-שבע.
2. השם הכי פופולארי ברומניה הוא דן.
3. אבותיהם של הרומנים המודרניים, "גטים", עשו מרד במנהיגות דצבאלוס ברומא בערך באותו עידן שהיה המרד בר-כוכבא ביהודה.
4. הרומנים המודרניים הם הצאצאים של העם עתיק "גט". אולי המילה הזאת היא רמז לאיזה סכסוך פנימי בישראל שבגללו שבט דן ברח לאירופה.
הלאה. גם בר-כוכבא וגם דצבאלוס הפסידו לרומאים (במאה ה-2 אחרי הספירה).
אז לפי ניחוש שלי, גטים ברחו צפונה, לשטח של גרמניה מודרנית. באמת, השמות של אביהם הגרמנים הוא "גוט" דומה ל"גט" שהיא גם מילה מקצועית מהדת. במזרח גרמניה יש ערים גוטה ("גט") וגרה ("גר"). העיר הגדולה במזרח גרמניה היא דרזדן – דן=דן, דרז=דרס סה"כ זה כנראה איזה שהוא זכר על קרב או מקום התייצבות של שבט דן. גם לדוגמא עיר מינכן אולי ממילה "מינחה", "חולה".
הגטים סוף-סוף במאה ה-5 אחרי הספירה ניצחו ברומא והקימו מדינות בשטח ספרד, איטליה וצרפת מודרניים. זאת אומרת, של"גטים" המודרניים – ספרדים, צרפתים ואיטלקים יש דם יהודי (של שבט דו).
הלאה. השם של אומות בריטניה הוא הבריטים אותו דבר המילה מיהדות "ברית". זאת אומרת, שהבריטים העתיקים גם היו עם הברית, יהודים. ומאיזה שבט? גם משבט דן: עיר לונדון, למשל, מורכבת ממילים דון-דן ולון=לן כנראה מקום התייצבות של שבט דן. בסקוטלנד השמות של כמה ערים מזכירים את קרבות או סכסוכים בעבר של שבט דן. לדוגמא, העיר אברדין – "עבר דין". מלכד זאת, אלוהים באנגלית "גוד" – דומה ל"גוט" של גרמנים ו"גט" של רומנים. הם כולם, כנראה, משבט דן. גם שפות של גרמנים והאנגלים הם מאותה קבוצה – שפות גרמניות.
לבסוף משהו מיוחד על שם "דן". בכל המדינות אירופה מוכר שם גברי "דניאל" = דן+אל. נדמה לי שרוב אוכלוסיה של אמריקה הם צאצאים אירופיים, הם יהודים או לפחות חלקית, יהודים משבט דן. אמן.

8.01.2001

סלווים: שמעון, לוי, דן, גרים
(היפותזה)

כתוב: "שמעון ולוי אחים כלי המס מכרתים ... ארור אפם כי עז ... אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" (בראשית 49:5,7). ידוע גם (בראשית 34:25) ששמעון ולוי, בני לאה, היו קרובים אחד לשני.
ישעיהו כותב: "הנה- אלה מרחוק יבואו והנה-אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים (ישעיהו 49:12). אבל אחד מפירושים שגורים של התורה הוא שב"צפון וים" מתכוונים לרוסיה ומזרח אירופה.
בשנת 1896 מדען יהודי בריטי סולומון שכטר הביא לספריית קמבריג' מבית כנסת העתיק של עיר פוסטט-מיסר, הבירה הגדולה המצרים ימי-הביניים, מסמכים בקשר לכהונה (המלוכה) כזרית, שהתקיימה במאות ה-8-10 בשטח של רוסיה ואוקראינה מודרניות. מהמסמכים של שכטר הכי מעניין "המכתב מקייב" ו"אגרת כזרית לחסדאי אבן שפרות (הרב הידוע מקורדובה – מ.ז.)". ממכתב הזה ברור שהממלכה הכזרית בערך במאה ה-8 התגיירה ליהדות. עמדת הדת היהודית הכזרי האלמוני מדובר: "במדינה שלנו אומרים, שאבותינו היו משבט שמעון, אבל אנחנו לא יודעים אם זה נכון". כמו שכתבתי בציטוט מהתורה לעיל, השבטים שמעון ולוי הופצו על-ידי ה'. כתוב גם: "אשר לא-יספר צבא השמים ולא ימוד חול הים כן ארבה את-זרע דוד עבדי ואת-הלוים משרתי אתי" (ירמיהו 33:22). האמת, אני הנחתי במאמרים שלי, שהודים הם משבט יהודה והסינים הם משבט לוי. עכשיו אני מניח גם שדם לוי נוכח לסלווים. מלבד זאת, שבטים שמעון ולוי היו קרובים, וזאת אומרת, שדם של שמעון ולוי יש בסלווים.
כמו שציינתי, כזרים ממאה ה-8 היו גרים, ומובן שדם הגרים נוכח לסלווים. כתוב במסמכים של שכטר: "התחילו להגיע יהודים מבגדד וחורסן וארץ יוונים ותמכו באנשי הארץ (כזריה – מ.ז.) והאלה התחזקו בדברי תורה" .תחת שלטון של כהנה הכזרית היו גם הונגרים.
בהתאם למסמכים של שכטר, העמדה של המלוכה הכזרית (כמו שכתוב לעיל, במאה ה-8) קשורה צפוף להתגיירות כזרים ליהדות.
במאה ה-10 כהנה הכזרית נפלה מהתקפות של נסיך איגור. הוא היה מהחמולה ריוריק (הנסיכים הנורמנים) והצבא שלו הורכב בעיקר מ"הווריאגים" (נורמנים-סקנדינבים). במאמר "על שבט דן" אני ניסיתי לשכנע שלגרמנים ואנגלו-סקסים המודרניים נוכח דם של דן, יש תיאוריות שנורמנים היו קרובים לגרמנים ובריטים, ז"א לשבט דן.
נסיך איגור, כבש את קייב שהוקם ע"י כזרים וברא את "רוסיה קייבית" (מאות ה-10-12 אחרי הספירה), מדינה הראשונה של סלווים. ברור, שבדם סלווים נוכח השבטים שמעון, לוי, דן וגרים – כזרים. כמו שכתוב" כי ירחק ה' את-יעקב ובחר עוד בישראל והניתק על-אדמתם ונלווה הגר עליהם ונספחו על-בית יעקב" (ישעיהו 14:1 ). אמן.


19-20.07.2001


על יהודי יוון


כתוב בתורה (שמות 2:21,22) "ויואל משה לשבט את-האישה וייתן את-צפורה בתו למשה: ותלד בן ויקרא את-שמו גרשם כי אמר גר הייתה בארץ נוכריה". מעניין, שליוונים העתיקים גם היו הרבה שמות המתחילות ב"גר": מלכת אליל גרא, הגיבור גראקל, אליל של אש גרמס, היסטוריון גרודות וכולה.
הלאה. כתוב "אהיה סלחני אליכם" (שמות 3:14). מילה אהיה" (ה') נשמע דומה למילה "יוון". מלבד זאת, בישראל יש עיר עתיקה – יבנה.
אבותיהם של יוונים המודרניים, החמולות האחיים (אפשרי ממילה "אח") והדורים,(כנראה ממילה "דור") הגיעו ליוון העתיקה באלף השני לפני הספירה, ז"א אחרי כיבוש את ארץ-כנען ע"י היהודים. גם שם של בירה העתיקה של יוון אתונה דומה למילים בעברית "אפונה" ו"עפולה".
ובכן, נדמה לי, שהיוונים העתיקים וגם המודרניים הם יהודים משבט לוי, צאצאים של משה וציפורה. אמן.



8-9.12.2001

על קלטים

במאמרים הקודמים אני ניסיתי להוכיח, שערבים הם משבט נפתלי. קראתי הפולקלור אירי ומצאתי, ששמות גאלים (הירים העתיקים) דומים לשמות ערביים, למשל: פאחטנה (ערבית: פאטימה), סואלטם (אצל ערבים סוליימן), קוחולין (שלום בערבית "קיף חלק"). השם עצמו של הירי הוא אולדים (אולי, מהמילה עברית "מולד"). בפולקלור אירי נוכחים מטיבות של היהדות והנצרות.
על הערבים (שבט נפתלי) כתוב בתורה, שהם עקשנים במיוחד, אותו דבר אפשר להגיד גם על האופי של ענף קלטי של השבט נפתלי – אירי והבאסקים. אמן.


25.12.2001


על יהודי אפריקה, תאילנד ומשהו עוד

כידוע, בדרום אפריקה גר עם זולו. הם כושים, בהירים, יפים ופקחים. בתקופה בריטית שם של דרום אפריקה היה "קולוניה קאפית", באידיש "א קאפ" - ראש. גם שם של גיבור מודרני זולו נלסון מנדל, יש שם אידיש מנדל. אני טוען שזולו הם יהודים.
העיר הגדולה ביותר בדרום אפריקה היא יוחנסבורג. שם יחנן (יוחנס) קרוב לפי משמעות ליוסף ויששכר. ואז כנראה ש זולו הם שבטים יוסף ויששכר.
נמשיך הלאה. במזרח ניגריה גרה חמולה אודונגו (דומה למילה "אדון עולם"). בשנות ה-70, במאה שעברה אודונגו הכריזו רפובליקה עצמאית ביאפרה ("באפריקה"), הייתה מלחמה. יש סופר אחד מחמולה אודונגו שמו גבריאל אוקרה (אפשרי, שם משפחה ממילה "הכרה" והסופר מהאצילים אודונגו). שם של גיבור המרכזי ברומן של אוקרה "הקול" הוא נקומו, וכנראה זה השם פופולארי אצל אודונגו. נקומו מזכיר מילה "נקמה" ונראה שזאת הנקמה של ראובן לשבי של אח שלו יוסף (גם הרומן מזכיר קטעים מהחומש). ואז אני טוען, שהחמולה אודונגו הם שבט ראובן.
הלאה. באפריקה יש מדינה גאנה (כנראה, ממילה עברית "גן"). שם גר עם חזק אשנטי (נשמע כמו "ישנתי"). אני קראתי פולקלור של אשנטי. יש שם למשל כביש רעיל סימבולי, דומה למילה עברית "סבון", ועוד מילים דומות למילים בעברית. בשפת אשנטי ביצים של גברים (אני מצטער שקצת לא הוגן) לאנה. בערבית (שבט נפתלי) זיין זה זב. נראה לי שאשנטי הם שבט זבולון.
פעם הייתה מלכות אשנטי, והם כנראה נתנו כינויים מצחיקים לכושים, ששלטו בהם. למשל, שמו של מזכיר האו"ם נוכחי קופי אנן (קוף מאונן).
עכשיו נעבור לתאילנד. בתקופה בריטית שם של המדינה היה סיאם (מילה עברית "סיום"). גם שם של תאילנדי – תאי ("די"). כנראה מדובר על הבן של יעקב האחרון לפי כרונולוגיה החומש אשר, ז"א, שתאים הם שבט אשר. אמן.
סה"כ אני מכווה שמצאתי את כל שבטי ישראל. הנה הם:
1-2. יהודה (ספרדים), בנימין (אשכנזים).
3. דן (אירופה, ארה"ב, אוסטרליה וכך הלאה).
4. גד (יפן).
5-8. יששכר, יוסף, ראובן, זבולון (אפריקה).
9. לוי (הודו, אירן, סין).
10. אשר (תאילנד).
11. שמעון (סלווים).
12. נפתלי (ערבים).
24.07.2006
הצהרה
של אונית שבטי ישראל

כתוב: "כה-אמר ה' אלוהי ישראל כתאנים הטובות האלה כן-אכיר את-גלות יהודה אשר שלחתי מן-המקום הזה ארץ כשדים לטובה: ושמתי עיני עליהם לטובה והשבטים על הארץ הזאת ובניתים ולא אהרוס וטעיתם ולא אטוש: ונתתי להם לב לדעת את כי אני ה' והיו-לי לעם ואנכי אהיה להם לאלוהים כי-שבו אלי בכל-לבם" (ירמיהו 24:5-7). ואז אחרי שמצאתי שתיים עשרה שבטי ישראל, הגיע זמן שהם יחזרו לציון: אני מתכוון הכרזה אונית שבטי ישראל עם הבירה בירושלים.
חברים באונית שבטי ישראל בשלב הראשון יהיו: ישראל (שבטי יהודה ובנימין), אירופה (שבטים דן, נפתלי, לוי), סין וקוריאה (שבט לוי), אירן (שבטים יהודה, בנימין, לוי), מדינות ערב (שבט נפתלי), אוסטרליה (שבט דן), מדינות סלווים (שבטים שמעון, לוי, דן וגרים), אתיופיה (שבט יהודה לי ההלכה הישנה), הודו (שבט יהודה), יפן (שבט גד), מדינות אמריקה (שבט דן), דרום אפריקה (שבטים יוסף ויששכר), גאנה (שבט זבולון), ביאפרה (שבט ראובן), תאילנד (שבט אשר).
מנגנון פוליטי של אונית שבטי ישראל: קונפדרציה חופשית. ראש פורמאלי: יושב-ראש בכבוד, שבוחרים בהצבעה כללית לארבע שנים ולא יותר משתי תקופות.
יחסים בין מדינות-חברות של אונית שבטי ישראל יתבצעו בפריטת שלם. לשפת קשר של אונית שבטי ישראל מומלצת שפת אידיש כי היא מזכירה אספרנטו. בשלב הראשון של הקמת אוניה של שבטי ישראל מדינות לא דמוקרטיות לא יתקבלו. אמן.


25.12.2004 בית שמש,
24.07.2006 הר יהודה.


קטעים על הציונות המודרנית

כתב הרקליטיס: "הכל זורם, הכל משתנה" . ובאמת, לי התורה והיצירות של הרצל, כל התפוצות יועדו במדינות ישראל. אבל בגלל המצב הנוכחי אני מציע מספר תיקונים (אפשרי, זמניים) בציונות קלאסית.
א. הגנה. יש למדינת ישראל שטח קטן וגם אוכלוסיה יהודית לא גדולה, והמצב הביטחון עדיין מסוכן. הצעה שלי היא שמדינת ישראל תהיה בסיס המרכזי של הגנה היהודית ויהודי תפוצות יהיו העמדות הקודמות. זאת אומרת, שמדינת ישראל תהיה מגן לתפוצות והתפוצות היו מגן למדינת ישראל. אבל עדיף, שיהודי תפוצות יהיו לויילים לשלטונות במקומות מגורים שלהם.
ב. אידיש. לפי המסורת אידיש הייתה שפה יסודית של התפוצות, ואידיש, לפי דעתי, בהרבה יותר דמוקרטית משפה עברית. אז, כדאי שאידיש תהיה שפת קומוניקציה (הקשר) עם התפוצות. מלבד זאת, אפשר לשפר את איכות של שפה עברית דרך שימוש בה מקטעים מאידיש.
ג. גרים.האומה שלנו היא היחידה בין העמים הכי עתיקה בעולם. זאת באמת סיבה לגאווה, אבל העובדה שבגלל דם הישן יש לנו בעיות עם בריאות גופנית. מלבד זאת, נשארו לנו 13, אפילו פחות, מיליון יהודים. ובכן , אפשר לברך חתונות בין היהודים והגרים הלויילים ליהודים ולמדינת ישראל. אמן.


12.05.2001


לוותר

"במרחק מסים מהם ראה עדר חזירים גדול:
הפצירו בו השדים ואמרו: "אם יגרש אותנו, שלח
אותנו לתוך עדר החזירים."
אמר להם: "לכו! הם יצאו ונכנסו לתוך החזירים, והנה
כל עדר הסתער במורד אל הי ומת במים".

(מתי 8:30-32)
-א-
הסיבה לכתבה הזאת הייתה תקרית מגעילה בבית משפט לענייני משפחה בירושלים. השופט צעק על אמא שלי, רחל זרצקי (בוכמן), אישה מבוגרת ומאוד חולה, צאצאי של רמב"ם: "לכי לבית אבות!" השופט הזה, רשע-בולשביק, חובש כיפה שחורה על ראשו בשביל משכורת טובה ויכולת להתעלל בבני-אדם. על כאלה כתוב: "רבי צדוק אומר: אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדם לחפור בהם" (פרקי אבות 4:5). באמת, לאמא היו כמה אירועים מוחיים בגלל הבולשביקים הישראלים כאלה.
ואז, אני שואל: לאיפה הגענו?

באמת: אצלנו, בישראל, קיימים פיגועי טרור נגד ילדים ונשים, אפליית כהנים (פרשת דרעי). באמריקה סמל החירות, רצח נשיא קנדי, ליברל ממשפחת אצילים, דת הפך להיות סוג של קרקס: במספר כנסיות פתחו דיסקוטק, לא מזמן קרה שם המרי האנרכית ובולשביקים בסיאטל. בצרפת איזה שהוא סטודנט-חולה זרק ביציים אל הגיבור העם ואציל גנרל דא גול, קרתה התקפת הבריונים הנאצית בבית כברות היהודי בעיר סטראסבורג (המטה הפרלמנט האירופי!). בגרמניה קרו התקפות על פועלים טורקים. באיטליה זונה צ'יצ'ולינה הייתה חברת הפרלמנט. בספרד ואירלנד גם קיימות פיגועי טרור, כמו שאצלנו. בפולניה עם האמיץ הזה פתאום זרק את הגיבור לך וולנסה. אפילו בשוויץ אין כבר שקט. ובכלל בלתי נסבל מה שקרה בבריטניה, הדמוקרטיה הכי עתיקה באירופה: רצח של נסיכת העם דיינה ופיגועי טרור ע"י הנאצים מהארגון "הזאבים הלבנים".
ובכן, איפה הגענו?
למי הפריעה דיינה?
באמת, עכשיו, לקראת הרפורמציה השנייה (התחייה) המצב נראה גרוע יותר מאשר לקראת הרפורמציה הראשונה בשנת 1517. בזמן ההוא היה משבר רוחני, ועכשיו יש לנו גם משבר רוחני וגם סטגנציה (הסתום) חברתית.

-ב-
כתוב בתורה: "לא-תעשה לך פסל" (שמות 20:4). אבל במאה ה-20, המאה של שטן, כופרים-חומרניים חטאו בזה הרבה. פרויד ולנין עשו בשבילם פסל מבשר. בירוקרטיה התחזקה מאוד אחרי גילוי ע"י וונינר את מחשב – החמור הזה מברזל. פרגמאטיים- טכנוקרטים עשו פסל מפסלים – מדע. התוצאות של חטאים אלה היה עונש מה'. גרמניה בגלל חיסול אינטליגנציה היהודית איבדה את קיוניגסברג – הלב שלה. אוקראינה, המדינה האנטישמית מתקופתו של בוגדן חמלניצקי, קיבלה צ'רנוביל. מובן, שכל אחד שנתן מכה ליהודי, איש של עם הנבחר, הולך ישר לגיהינום.
פרויד, הפסיכיאטר הקטן הזה, כתב חיבורים שלו כנראה מפרה בווסת. עליו ועל "מהפכני מין" כתוב: "הגוף אינו בשביל הזנות, אלא בשביל האדון, והאדון בשביל הגוף (הראשונה אל הקורינתית 6:13). על הבירוקרטים והמחשבים, הצרות של מאה ה-20 כתב שליח שאול: "האות ממיתה, אבל הרוח מחיה" (השנייה אל הקורינתית 3:6).
דבר יותר רציני הוא פרגמאטיים- טכנוקרטים. עליהם כבת קהלת: "מעות לא-יוכל לתקן וחסרון לא-יוכל למנות" (קהלת 1:15), "אין חקר לתבונתו" (ישעיהו 40:28). אבל המנהיגים של פרגמאטיים אשרו ש"אמת היא דעה שאיתה סוף-סוף הסכימו כל החוקרים" (פירס). אם-כי ברור: דעה היא זמנית ואמת – היא נצחית. ה' הוא אין-סוף כלומר – אין אמת סופית. "מי אתה, בן-אדם, כי תתווכח עם אלוהים?" (אל הרומים 9:20).
הכפירה והחומרנות – הם מוות בחיים. באמת, הבולשביקים חיסלו ברוסיה את האצילים, הכהנים, האינטליגנציה הבורגנית – דוגמאות לעם: תוצאה הייתה שרוסיה לפחות למאה שנה נפלה לסוריאליזם. מי שיותר חכם ויותר ישר – הוא יותר קרוב לה'. מי שהורג נשים וילדים – הוא סתם בשר, אין בו רוח ה'. בלתי אפשרי שאנשים יתפסו מקומו של ה'. אם לא היה בולשביזם, לא היה גם נאציזם – כל זה משטן.
"אך אתם אינכם כפופים לבשר, כי אם לרוח" (אל הרומים 8:9), "כי הדברים הנראים לשעה הם, אבל בלתי נראים – לעולמים" (השנייה אל הקורינתים 4:18).

-ג-
מרטין לותר (1483-1546) היה כהן בכנסייה של וויטנברג (גרמניה). בתחילת מאה ה-16 בגרמניה וגם בכל אירופה היה משבר רוחני קשה בגלל המשבר של כנסייה הקתולית. מגעילה במיוחד הייתה מכירת האינדולגנציות, הורדת חטאים בכסף.
ב-31.10.1517 ליותר סמר את 95 טזיסים נגד האינדולגנציות על דלת הכניסה שלו. מעשה גבורה זה היווה אות לרפורמציה הראשונה, תחייה רוחנית של כל אירופה, וב-1532 בניורנברג חתמו חוק לחופש דתות.
ליותר טען, שכנסייה (גם דת) לא זקיקים במנהלים חומרניים, באותה עת הוא התנגד לקיצוניות ומעשים רדיקאליים. ליותר היה מטיף התקדמות במסגרת החוק. לפי אנגלס, ליותר כתב: "אני לא רוצה, כדי שאנגליה (ברית החדשה – מ.ז.) מטיפה דרך האלימות מקיז דמים – מילה ניצחה בעולם". ליותר ותומכים בו הטיפו בפועל סטאטוס-קוור דתות. במלחמת איכרים בגרמניה ליותר סירב לתמוך במורדים בגלל מקיז דמים. הוא כתב (חיבור "על עבודת רצון"): "אבל, כמונו, הוכיח שאנחנו חייבים לשפוט לא על מה שאפשר להבין אלא על מה שצריך להבין." באותו חיבור ליותר שאל את ארזם (פילוסוף הולנדי) : "האם יש בעולם מה שהוא שהיה כל-כך נגד חכמות אנושיות משליותר?"...

-ד-
בשנת 1990 אני כתבתי לגבי "עמדות אנושיות": "אמונה בדבר שמספר תהליכים חברתיים רציניים (כולל היסטוריה) אפשר להסביר באופן רציונאלי - זאת דעה אישית שלא הרבה יודעים על תורה רחבה, כמו, למשל לנין ומרקס. אסור, כמובן להכחיש לגמרי את גישה רציונליסטית לתופעות סוציאליסטיות, אבל אי אפשר לאמין ב"חוקים" שברגע אחד אפשר להכחיש" (עיתון ברוסית "ארצנו" 8.07.1990). ל"חוקים" כאלה משתייכים גם "אינדולגנציות" שקאדים נותנים למחבלי-מתאבדים: בגלל שאי אפשר לקנות דת, דת לא נמכרת.
אנטישמיות - זאת מחלת נפש קשה מאוד. זה קורה לאלה ש"העולם הזה עיוור את שכלם" (שנייה אל קורינתים 4:4). "טובה חכמה מגבורות ... טובה חכמה מכלי קרב" (קהלת 9:16,18), "את הצדיק ואת הרשע ישפוט ה'" (קהלת 3:17), עשו גם-בוש לא-יבושו" (ירמיהו 6:15).
על רודנים ומחבלים ליותר כתב, שהם לא בני-אדם, הם סתם מכונות אוטומטיות: "האיש שחסר לו רוח ה' עושה רעה נגד רצונו, אם כי לא בכפיה, כאילו משהוא תפס ומחזיק בו בגרון". הביטוי הבאה של ליותר מתייחס לגמרי לרשעים: "לעצים ולחיות אין כשרון הזה (להאמין בה' – מ.ז.)".
כתוב בקוראן: "בני-ישראל! תזכרו החסד שלי שנתתי לכם ושאני כבדתי אתכם על העולם" (קוראן (122) 2:116). אסור אפילו לגעת בשער יהודי, אחרת יהי עונש לחטא: "באה קרחה את-עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם" (ירמיהו 47:5). "באמת, ה' לא רוצה עלבון לעולם" (קוראן (108) 3:104). "שטן מבטיח לכם עוני ופוקד לכם גועל נפש, וה' מבטיח לכם סליחה וחסד" (קוראן (268) 2:271).
העם הנבחר – הוא דוגמא לגויים ואמונה תציל את העולם. קהלת כתב: "שמר רגליך כאשר תלך את-בית האלוהים וקרוב לשמע מתת הכסילים" (קהלת 4:17).
במחקרים שלי אני טוען, שלמרבית האנושות נוכח דם יהודים, דם של עם נבחר. ישעיהו כותב: "ואל-תתנו דמי לו עד-יכונן ועד-ישים את-ירושלים תהלה בארץ" (ישעיהו 62:7). הטיפשים האלה אשר רוצים לזרוק אותנו בים – הם לא מבינים, שאין לנו לאן ללכת: "גלתה יהודה... בגויים לא מצא מנוח" (איכה 1:3), החזר לגלות בלתי אפשרי, גלות יותר גרוע ממוות. "אם כן, אני שואל, האם נטש אלוהים את עמו? בשום פנים ואופן לא!" (אל הרומים 11:1), "ציון במשפט תפדה ושביה בצדק" (ישעיהו 1:27), "מזרה ישראל יקבצנו ושמרו" (ירמיהו 31:10).
אני חושב גם, שתרבות שלנו בגלות, אידישקייט, ישקם: זאת אומרת, שעם היהודי לא הפסיד לשליחים של שטן של מאה ה-20: אידיש – זאת שפת הלוחמים- המנצחים של הגטאות.
כתוב בקוראן: "לכם – סידורים שלכם, ולנו – סידורים שלנו, ואנחנו על פני ה' מנקים את הדת" (קוראן (139) 2:133). צריך לקבוע סטאטוס-קוור דתות, שבעדו לחם ליותר.
"ואני לא אחוס על-נינוה עיר הגדולה אשר ישיבו הרבה משתים-עשר רבו אדם אשר לא-ידע בין-ימין לשמאלו...?"(יונה 4:11). אמן.

28-31.03.2001
7-10.04.2001

על פורנוגרפיה

במאי שנת 1968 באירופה קרה אסון מוסרי ודתי: סטודנט קון-בדיט יותר מדויק לכנות אותו "קון-בנדיט" – ביצע מהפך שמעל רדיקלי. הוא, חמור של שטן, בסס על "רעיונות" של בולשביק הגרמני רייך מסיפורו" מהפכת מין". על שניהם כתוב: "תחלת דברי-פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה" (קהלת 10:13).
בעשרת הדיברות כתוב: "לא תנאף" (ראשונה אל קורינתים 6:13). על תומכים ב"קון בנדיט" יש פתגם רוסי: "חזיר ימצא את השלולית". באמת: "כה אמר ה' מה-מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו" (ירמיהו 2:5 ). "והכפופים לבשר איום יכולים להיות רצויים לאלוהים. אך אינכם כפופים לבשר, אם כי לרוח, אם אמונם רוח אלוהים" (אל הרומים 8:8,9).
פריצות מכה את הנפש והורגת את הרוח: "התרחקו מן הזנות. כל חטא שאדם עושה הוא מחוץ לגופו, אבל זונה חוטא לגופו שלו" (ראשונה אל קורינתים 6:18).
כתוב: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" (ישעיהו 1:27), "שובו בנים שובבים ארפה משובתכם" (ירמיהו 3:22). ל"קון-בנדיט" ותומכיו – גינוי וכישלון קשה במסגרת הרפורמציה השנייה (התחייה). אמן.


25.05.2001

הסינים מימי הביניים והבירוקרטים ישראלים בזמננו
(קטעים ממאמר "אחורה להתקדמות!" – שנת 1999 – עם פירוש מהמחבר)

"סיבה למאמר הנ"ל הייתה מקרה לפני זמן קצר בבית משפט לענייני משפחה בירושלים. כך היה הדבר: בעל הבית, עולה חדש מרוסיה, בן 85, שהיה במשך 50 שנה במפלגה קומוניסטית בברית המועצות, בא לעובדת סוציאלית להתלונן שבן שלו שותה אלכוהול. האב ביקש רק להשפיע על היורש. אבל עובדת סוציאלית כנראה לא רצתה לחשוב הרבה ומסרה את התיק לבית משפט. השופט, אדון נכבד בכיפה שחורה, פנה לקבלת עזרה לאקספרטים (מומחים – מ.ז.), כי בישראל אין משפט של "שבוענים" (כמו למשל בארה"ב – מ.ז.). לפסיכיאטר, גם עולה חדש מרוסיה, היה ברור, שבחור סובל רק מאלכוהוליזם בשלבי התחלה. אבל עקב זאת, שהפסיכיאטרים ישראליים כמעט לא היו מכירים את אלכוהוליזם לפני עליה הגדולה ועדיין מעדיפים לקבוע אבחנה "סכיזופרניה פרנואיד", דרך אגב רופא- רוסי גם קבע אותה מחלה לבחור. אפרופו, אבחנה הזאת, כל-כך פופולארית בישראל, מביאה להשכלות סוציאליות מאוד רציניות.
הלאה. עובדת סוציאלית, נציגה של אותו חלק של ביורוקרטיה ישראלית ששנאו את עליה הגדולה, תפסה את חוות דעת של פסיכיאטר והמליצה להרחיק את הבחור מהבית. בדיון עולים הקשישים ביקשו לשים לב לעובדה, שהם פעמים לקחו בחזרה את התביעה נגד הבן, ושהם עקב מצב בריאותי קשה זקוקים בדאגה של היורש. אבל השופט הנכבד לא הציע למסכנים כלום חוץ מללכת לבית אבות. לנוכח, שלפי חוק של שנת 1991 "טיפול בחולי נפש" את אזרחים חסרי נכסים ומקום מגורים שולחים לחיות בבתי חולים פסיכיאטריים, פסק-דין הזה היה דווקא סדיסטי. כמו שכתוב: "מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע" (קהלת 3:16).
"בשנת 1996 בספר שלי "גן עדן" (ברוסית – מ.ז.) הופיע מאמר "על הגישה אינדטרמיניסטית בפילוסופיה סוציאלית". במאמר הזה מדובר, בפרט, על מצב קטסטרופאלי... של בעלי כישרונות גדולות במסגרת דמוקרטית המאורגנת יותר מדי... אחר-כך אני הגעתי למסקנה, שמה שכתוב במאמר רלוונטי גם לאזרחים רגילים של דמוקרטיות מאורגנת יותר מדי... בדמוקרטיה זאת הביורוקרטיה המאפיונרית שולטת אפילו על חיים פרטיים של אזרחים. מצב מסתבך בגלל מיצוי ביד ביורוקרטים אמצעים טכנולוגיים מודרניים". באמת כתוב: "אל תתוודע לרשות" (פרקי אבות 1:10). אבל במאמר שלי בעיתון רוסי "אפוכה" (אוגוסט 1995) ציינתי: "כולם רשמו את הכל במחשבים", איך מחשב "מסוגל" "להסביר" את התנהגות של בו-אדם, כתוב אפילו אצל רמב"ם: "בן-אדם חי, בעל שכל, לא דומה לפסל, אפילו אם הפסל הזה נראה מצוין" ("אגרת תימן").
ביורוקרטיה המאפיונרית הזאת, אישים קורם כל משכבות בינוניות ותחתונות של פקידות, מורכבת מאגלומראט "קורפורציות סגורות" ששומרות בכל מחיר אינטרסים אישיים וקבוצתיים שלהם. לכן ל"קורפורציות סגורות" מעשי אין כניסה למומחים אמיתיים. איזה שחורים, בהמה עם דיפלומות, מחליטים גורל אזרחים של דמוקרטיות מאורגנות יותר מדי". לגבי שחורים עם דיפלומות האלה כתוב: "מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת" (משלי 16:22). ברומן קלאסי סיני של תחילת מאה ה-18 "היסטוריה לא רשמית של תלמידים קון פו-צזי" ,המחבר יו צזיו-צזי, כותב עם אירוניה על ביורוקרטים סינים של מאה ה-15: "הם עשירים... יש להם פנים מרובעות ואוזניים גדולות".
"פעם סלז'ניצין אמר: "מהפכות רק מסבכות ומבלבלות את המצב". במאה ה-20 על רקע מהפכים טוטליטאריים, בפרט ברוסיה וגרמניה, התרחשו מהפכות תרבותיות, ומדעית-טכנולוגית שלישית (של מחשבים). כתוצאה מהמהפכה התרבותית היה קל לקבל השכלה גבוהה אפילו לבהמה עם IQ נמוך. זה מאפשר לבעל פורמאלי של דיפלומה למלא מעמד חומרני שלם בחברה". כמו שכותב יו צזיו-צזי ברומן שלו: "בעתיד אנשים יצפו לחינוך כדבר לעשות להם קריירה", לגבי "קורפורציות סגורות" הוא כותב "עכשיו יחסים בין אנשים תלויים במעמד וקשרים".
"מנהיגים גדולים של דמוקרטיות מאורגנת יותר מדי במאה גידול המשוגע של אינפורמציה התחילו לפנות לגבי עזרה לכל מיני "אקספרטים" שרוב מהם מורכב מאותם שחורים עם דיפלומות". אבל כתוב: "הלוך את-חכמים וחכם ורעה כסילים ירוע" (משלי 13:20).
כדי לקבל מקום נוח, מהביורוקרט המתחיל דורשים רק לעבור את מבחן פסיכומטרי. כמו שכותב מחבר סיני: "אני בן חמישים וארבע... אני עומד לבחינות מגיל עשרים וסה"כ ניסיתי להצליח – גם עשרים פעם". אני מאשר שמבחן פסיכומטרי – הוא אמצעי לא אובייקטיבי להעריך את פרמטרים של זהות, כי הוא מאוד תלוי בבריאות גופנית של בן-אדם ברגע הבחינה או, למשל, בטמפרמנט שלו. אני בעצמי במבחן פסיכומטרי (לאיזה משרד ירושלמי – מ.ז.) כל הזמן צפתי בחץ של שעון-יד שלי עד שצלצל שעון-מאורר. כמו שכותב יו:"נשמע רעם התופים והמדריך הלך".
הלאה, אני מצטט קטע מהכתבה היסטורית שלי שפורסמה ב"ג'רוזלם פוסט" (יוני 1990). מומחה בספרות עתיקה, עולה חדש מרוסיה, עומד למבחן פסיכומטרי לתפקיד ניקיון: "לא רציתי להתלבט ושילבתי בכל 50 ריבועים ריקים את מטאטא. ו... בעצם, זכיתי בתחרות. פסיכולוגית אמרה, שלתת תשובות כאלה יכול רק עובד זבל אמיתי. נמצא שיותר טוב ממני היה ערבי משכם לפני עשר שנים, ששילב בריבועים שני מטאטאים".
"אני צריך לציין גם, שאת מתכנתים, קבוצה הגדולה הזאת עם משכורת מצוינת של "אקספרטים", "יועצים", מכנים "מתמטיקאים אחרי לובוטומיה". ובאמת – מהם לאף אחד לא כואב ראש, דווקא חוץ ממדינה..."
כמו שברור מרומן יו, במאה ה-15 ביורוקרטים סינים לפחות פחדו מחוק: "על הביקור שלי (לחבר, רומאי-ביורוקרט שישב בכלא – מ.ז.) מיד ילשינו למנהלים זאת אומרת להכתים לעצמו את הקריירה". אבל בזמננו פחד כזה לביורוקרטים חסר לגמרי, כי הם מפרשים את החוק באופן שרירותי.
"לתהליך קבלת החלטות של אנשים חשובים במסגרת דמוקרטיות מאורגנת יותר מדי יש בסיס בערך מדעי באחד מפרקים של קיברנטיקה. אני מתכוון לשיטה (שחלקית לא שומרת מסורת מתמטיקאית) – "מתודה של הערכות אקספרטיות"... לדעתם של כל ה"אקספרטים" (מומחים) מיחס איזה שהוא גודל מתמטיקאי, אחר-כך מתחשבת ממוצע של "הערכות". ברור, שאם רוב האקספרטים טעו, ממוצע גם תהיה טעות (במיוחד, אם "משקל" של אחד המומחים נבחר לא נכון), ואם לפחות אחד מהמומחים מטומטם גמור, תוצאה תהיה טעות נוראית. ככה, בקטע התחלתי של הכתבה הזאת טעות של אקספרט-פסיכיאטר... הביא, במידה רבה , את הטעות הקשה של השופט. ואם "מומחים" כאלה יהיו יועצים של בעלי החלטות חשובות?...
לגבי מהפכת מחשבים. מחשב הוא גורם שני, אפשרי, גורם חזק ביותר לגידול מאורגנות יותר מדי לדמוקרטיות מערביות. זה קשור גם שהם הפכו להיות אמצעי טכני רגיל בידם של ביורוקרטיה מאפיונרית, וגם לפי יהודים פעולות המחשבים עצמם. ענין שעקב "פרינציפ אופטימאליות אלגוריתמים" מחשב יחזור במוצא טעות של נתונים מקוריים ("אופטימום במינימום"), או יוסיף את טעויות עצמיות של החישובים והתוצאה תהיה שטות שלמה ("אופטימום במקסימום"). אבל אני אמרתי שאת המתכנתים מכנים "מתמטיקאים אחרי לובוטומיה". מאוד אפשרי שבעבודות מורכבות יותר טעויות של הנתונים המקוריים באשמתם כל הזמן...
בסוף המאמר הזה אני רוצה להציע רעיון הבא לאנשים בעלי החלטות חשובות: שופטים, קצינים בכירים, מנהיגים ציבוריים ופוליטיים, בעלי עסקים. אולי יותר טוב לשמוע פחות את "אקספרטים" מקורפורציות ביורוקרטיות... וגם פחות להשתמש בתוצאות חשוב לא ברורים של מחשבים – יותר לסמוך על שכל עצמי, קודם כל, על ניסיון ואינטואיציה עצמית. "הגו רשע לפני-מלך ויכון בצדק כסאו" (משלי 25:5). אני מכווה, שזאת דווקא דרך השתלמות על מאורגנות יותר מדי והתחייה ליעילות של ניהול דמוקרטי במדינות מערביות. הרי, למשל צ'רצ'יל, לפי דעות רבות היה פוליטיקאי גדול ביותר במאה ה-20, למרות שהיו לו עוזרים כישרוניים, הוא יותר סמך על עצמו ועל סט אישי של ספרי עזר מבית ספר (אבל בלי שום נזק לנורמות דמוקרטיות).


"שכן האות ממיתה, אבל הרוח מחיה" (שנייה אל קורינתים 3:6). "אישמים אפשריים בווליונטריזם ואוטוריטריזם, קודם כל מצד מאפיונרים מטומטמים, אפשר סתם להתעלם: דווקא "טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים" (קהלת 7:5). אמן.

13-15.07.2001
סרן ג'ילו בלוך

-1-
שני אסירים טרבלינקה, שני תושבים לשעבר של וורשה, אפיקורוס מאיר ברלינר וחסיד פינחס אלטר, שוחחו.
ברלינר: "בשביל מה אלוהים? בשביל מה חסד? אין אלוהים אם הם רוצחים את אבות, אימהות וילדים שלנו. יש רק שטן."
אלטר: "יותר מדי יהודים שללו את הדת. אין לנו זכות לוותר על מין של ברית. רבנים ישנים אמרו, שאם כל יהודי עוזב את הקהילה, כל הקהילה נכנסת לאבל."
ברלינר: "אני לא רוצה לחיות. אני רוצה רק לנקום."
הורים של ברלינר הגיעו לטרבלינקה קצת יותר מוקדם ממנו. אותם הפרידו: נשים שמאלה, גברים ימינה. ברגע אחרון אבא של מאיר רצה לנשק את אמו, אחרי שהבין שרואה אותה בפעם אחרונה. קצין ס.ס. מקס בילאס כמו חיה נתן מכה ליהודי זקן כך שהוא נפל.

-2-
מהנדס פולני שלמה גלבסקי כל הלילה לא יכול להירדם. קומנדנט של טרבלינקה קורט פראנץ הציע לו להיות "קאפו" הראשי, קולבורנט ראשי. גלבסקי היה כבר זקן וכל משפחתו נהרגה בתאי גז מול עיניו. הוא הסכים עם המינוי – להיות מנהיג של "תת-אנושים".
אמיתי זקן הזה היה מארגון של וועד התנגדות יהודית במחתרת.

-3-

תכנית של גלבסקי הייתה לארגן בריחת יהודים מגטו. קודם כל הוא הכניס לוועדה את ברלינר ואת חברו של מאיר בוורשה יצחק צ'וקן הציוני. הם היו צריכים לברוח מטרבלינקה לגטו במכוניות עם בגדים שהחרימו מיהודים שנרצחו.
גלבסקי הסתיר את צ'וקן, יצחק אמר לו ברגע אחרון: "אל תשכח! נפגש בישראל!" גלבסקי סגר דלת של משאית ומסר לקצין ס.ס. על נכונות. הוא חשב שזה הניצחון הראשון של הוועד והלך לחפש את מאיר ברלינר. פתאום הוא ראה שברלינר עומד עם סכין בדם על יד בילאס הגוסס. הצעקה האחרונה של קצין ס.ס. הייתה: "תרצחו את כל היהודים!"
גרמנים ואוקראינים פתחו באש לקהל יהודים מרוכזים בכיכר. גלבסקי הבין את הטעות שלו. הוא התחיל לחפש יועץ צבאי של המרד בטרבלינקה.

-4-

זה היה חדש במחנה, סרן לשעבר של צבא צ'כי ג'ילו בלוך. העוזר הקרוב של גלבסקי, הבן של פבריקאנט מלודז אדולף פרידמן שאל את ג'ילו:
"אתה עדיין בצבא?"
"אני סרן הצבא הצ'כי הפועל בלוך."
"קאפו פרידמן מטרבלינקה. קאפו – אלה יהודים שמרביצים ליהודים וטרבלינקה – זה מחנה איפה שמשמידים את היהודים..."
ג'ילו החוויר קצת.
"אתה כאן עם משפחה?" שאל פרידמן.
"אני לבד."
פרידמן: "במקרה כזה יותר קל להסביר. אמרו לכם שטרבלינקה היא שלב מאיפה שמטלטלים יהודים – מיישבים למזרח. אמיתי הם רוצחים אותנו פה בתאיי גז. כבר נרצחו 600,000 בני-אדם. החזית הרוסית לפי האינפורמציה האחרונה נמצאת במרחק של 600 מיל מכאן, וגרמנים ממשיכים להתקדם."
"ואז מה אתה מציע?" שאל ג'ילו.
"המרד".
ג'ילו שם מבט למחנה ואמר:
"אני מסכים."
פרידמן המשיך:
"מקסימום לעשרה אסירים יש מושג מה זה רובה או אקדח. אבל גם זה חסר לנו בכל מקרה..."
"ובמה היתרון שלנו?"
"במה שהם חושבים עלינו" צחק אדולף." יש להם מושג שאנחנו עדר תת-אנושי שלא יכול להראות אומץ-לב..."
"זה רכיב ההפתעה."
"כן, המפקד: קומץ יהודים נגד מנצחים על כל העולם."
המרד קיבל את הראש.
"האם אתה עדיין מאמין שהמרד אפשרי?" שאל גלבסקי מפרידמן.
"למה אני לא מאמין?.."
"אי פעם" אמר בצחוק גלבסקי "אנחנו בנאיביות נזמין צבא גרמני כדי להרביץ להם. דוד הקטן הרג את ענק גלית..."
אבא של פרידמן תמך בצורה פורמאלית לרעיון התבוללות אחרי הרפורמות הליברליות של פילסודסקי, אבל המשפחה שמרה מסורת יהודית.

-6-

הגטו לאיפה שברח צ'וקן היה מחוסל ע"י ס.ס. ציוני עם פצעי מוות הצליח להגיע לטרבלינקה – רק כדי לראות את גלבסקי.
"צ'וקן?..." התפלא גלבסקי.
"אתה לא יכול לעזור לי. אני גוסס, אבל זה לא חשוב, כי אני מצאתי אותך... אנחנו חייבים לזכות לניצחון לא ידוע קודם בהיסטוריה. לא חסר לנו גם גיבורים וגם פחדנים – אבל הם כולם ישימו קץ לטרבלינקה. אנחנו זקוקים לנצח במוות. אנחנו זקוקים לניצחון יהודים בס.ס. ועדים של הניצחון הזה. שלום, שלמה, נפגש במדינת ישראל!"
זאת הייתה מילה האחרונה של צ'וקן. גלבסקי אמר קדיש.


-7-

סרן בלוך מסר לגלבסקי ולוועד תוכנית של המרד. היא הייתה מורכבת משלושה שלבים: א. התכוננות
ב. ביצוע
ג. נסיגה.
בשלב התכוננות היה צריך לחסל שטינקרים – כאילו בגלל "מגפת התאבדויות". לאדולף פרידמן נתנו משימה לתכנן צוות רוצחים – גברים מקבוצה שלו.
הלאה סרן הביא את דעתו שכל מורד צריך לקבל משימה אישית שלא מוכרת לאחרים. כל הוועד הסכים איתו, חוץ מגלבסקי.
"המרד לא יהיה עניין של מספר גברים – אלא של כולם. כל אחד יקבל משימה שלו, אבל סיכויים להישאר חי כל-כך קטנים, שרק בעזרת ה' בודדים יישארו כדי לספר את האמת..."
ג'ילו חלקית לא הבין את רעיונו של הזקן – רעיון בסגנון אחראיות קולקטיבית של יהדות. בלוך היה יהודי, אבל הוא היה קצין. אחר-כך הוא הבין שבאמת גוש אסירים הוא כוח אי-מבוקר כמו פצצה.
סוף-סוף דעתו של גלבסקי ניצחה. ג'ילו היה מפקד הצבאי של המרד ללא וויכוח, אבל מרד היה עסק של כל היהודים. וועד ארגן את המרד, נתן לו כיוונים, חיפש לוחמים – אבל אמיתי ביצוע היה עניין של גוש אסירים אלמוני.
כל אחד ידע, שלפחות "אחד נבחר" יהיה ויספר את האמת – ואז עסק הכללי יתבצע.



-8-

בעיות של אסטרטגיה כללית הכריעו וג'ילו התחיל בכוננות מיידית של המרד. הוא הציע לקחת אקדחים מהקצינים ס.ס. בסנדלריות ואצל חייטים.
אבל אפילו במקרה הזה אנחנו נשיג רק מספר אקדחים. הכי גרוע הוא שחסרים לנו רימונים. בלי רימונים אנחנו לא מסוגלים לגרום פאניקה לגרמנים ואוקראינים בתחילת הפעולה – זה אפקט הפסיכולוגי של הרימונים וזה אפשר לבצע.
הלאה. רדק, מנהל יהודי של מחסן אמר, שנוזל לחיטוי נמצא שם יחד עם מספר בערלים של קרוסין. ביום "D " חיילים מצוות של אדולף פרידמן ימלאו דליים שלהם בקרוסין במקום נוזלים לחיטוי ו"ישטפו" את הצריפים. חיטוי קיים ביום שני בבוקר ואז יום "D" יזדמן ליום שני.
אין לנו כמעט נשק קרבי, זה אומר שאנחנו נשתמש בכלי לוואי. אדולף הציע לעשות "אקדחים" עם קופורוס (הנוזל לחיטוי – מ.ז.) כדי לסנוור את האויבים. במחנה יש המון קופורוס ואנחנו נוכל לבצע זאת בקלות. מי שהיה מקבל נשק, היה צריך לתקוף את גרמני או אוקראיני ותוך מספר רגעים היה צריך לפרוק נשק מהם.
השעה "H ". יהיה לא הגיוני להשתמש בירי כאות למרד, כי ירי נשמע במחנה כל יום. אם אנחנו נחליט על שעה 4 אחרי צהריים, אז שריקה של רכבת שמהיאה אסירים ממחנה 1 (מחנה ריכוז לעבודה – מ.ז.) למחנה שלנו 2 (מחנה השמדה – מ.ז.) היא תהיה האות.
רגעים ראשונים של הפעולה יהיו קריטיים ביותר. אנחנו נהיה תחת אש ממגדלי מעקב. אחר-כך קומנדו של אדולף פרידמן, מזוינים עם נשק שהם ייקחו מהגרמנים במהלך התקפה למחסן-נשק, יפסיקו אש מהמגדלים. הלאה השלב השלישי, פרק קשה ביותר של העסק: נסיגה. ברגע זה אנחנו נשלוט במחנה, אבל גרמנים יתחילו להגיב. שתי חוליות יהיה מספיק כדי ללוות את נסיגה של בורחים ליער. אבל אני אגיד לכם אמת: נסיגה בשדה פתוח
יהיה נגד כל ספרי עזר ואז הסיכויים להצלחה יהיו מאוד קטנים. אנחנו בהחלט נשבר התקפה ראשונה שלהם, אבל מה יקרה הלאה – רק אלוהים יודע.
ואז אנחנו יכולים להניח שגוש המורדים בליווי שתי חוליות של פרידמן ישיגו את היער. גרמנים יתפסו את אחדים, אבל אחדים יברחו..."
סטיינר כותב בספר שלו "טרבלינקה": "חברי הוועדה הקשיבו לג'ילו בהתפלאות. בן-אדם הזה הצהיר להם כמו שליח משמיים. לפניהם הייתה תמונה של מחנה שרופה ע"י מלאך הזה."
צ'ילו שתק שנייה. אחר-כך אמר בקיצור: "כלפינו, אני לא חושב שהמטרה שלנו – היא להציל חיים עצמיים,שלנו."
"הרי אין אנו יכולים לעשות מאומה נגד האמת, אבל בעד האמת" (שנייה אל קורינתים 13:8).

-9-

סרן בלוך היה יושב-ראש החדש של וועד והוועד הפך להיות מטה כללי. נשאר להסכים רק שני פרקים של תוכנית המרד: תאריך התחלה ואות לפעולה. יום "D" ג'ילו כבר קבע: יום שני. "מאז שקיבלנו מספר רימונים האות תהיה פיצוץ של רימון": אמר סרן, אחרי סיום ישיבה האחרונה חברי הוועד אמרו שבועה: "אנחנו נשבעים להלחם בעד כבוד של עם היהודי ובעד תהילת ארץ ישראל". אחרי זה אדולף פרידמן אמר: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד". חמשת מנהיגי המרד הצטרפו אליו, לאט, ברור ואמרו: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"...
ב-13 ליולי 1943, שבועיים לפני לתאריך שהיטלר קבע לחיסול טרבלינקה, סקן ג'ילו בלוך הביא לוועד אולטימאטום: "יום שני 2 לאוגוסט 1943. אני מאשר תאריך המתוכנן. סיסמה שלנו – "מהפכה בברלין!"
"שמע ישראל" של חברי הוועד הייתה בעד גם עם הגרמני: "ה' אחד"...

-10-

2 לאוגוסט 1943
שעה 6 בבוקר. במחנה מס' 1 מתחילה בדיקת בוקר. גלבסקי אומר: "מתחיל יום חדש. הוא
לא יהיה יום אחרון. אני חושב שכל אחד חייב לנסות הכל" - הוא שינה את נימתו והמשיך: "תעשו את העבודה שלכם מכל הלב..."
הוא פנה לגרמנים ואמר להם שלום.
שעה 9 בבוקר. מחלון של הצריף נשמע "התקווה".
שעה 11 בבוקר. האסירים לא יוצאים לעבודה למחנה מס' 2 קשר בין מחנה מס' 1 למס' 2
נקרע.
צהריים, מחנה מס' 1. אף אסיר לא נוגע באוכל.
שעה אחת. מחנה מס' 2 מפסיקה את העבודה. מורדים מארגנים קבוצת מתנדבים, גברים
חזקים מבחינה גופנית.
שעה 14:30. במחנה מס' 1 גרמנים מתחילים להירדם משמש חזקה.
שעה שלוש אחרי צהריים. במחנה מס' 2 חום בלתי נסבל. כוננות של אסירים מגיע לאפוגי.
שלושה אוקראינים יושבים בצל ולוקחים מיהודים שתייה עם רעל. על-יד מגדלי מעקב אחר יהודים מתחילה שיחה פמיליארית עם השומרים.
שעה 15:30. קבוצה לחיטוי מתחילה להגיע לצריפים.
שעה 15:40. בבית חרושת של חייטים חברי הוועד ממחנה מס' 1 – גלבסקי, זלצבורג
וקורלנד מוסיפים בחכה. קומנדנט מחנה מס' 1 קצין ס.ס. קייב, מלאך המוות הזה, מסתובב בגטו כאילו מרגיש אסון המתקרב.
הזמן לא זז.
שלושים שניות, דקה אחת, שתי דקות. צ ע ק ה: קורלנד צועק לגלבסקי – "אנחנו חייבים להתחיל עכשיו!" גלבסקי צועק בציווי " מתנדבים, להרוג את קייב!" גנב לשעבר מוורשה ולומנצ'יק רודפים אחרי קייב ויורים באקדח, קייב נופל, ולומנצ'יק מכוון ועוד פעם יורה: גופו של קייב קפצה תחת כדורים ונפלה על הרצפה.
פיצוץ של רימון קרע את השקט. המרד התחיל.
חיל קרבים של המורדים מתכונן להתקפה. כמה רימונים שהספיקו יהודים מפוצצים בשרשרת. הירי מתחזק, המצב מתחמם. בקצה של מחנה מס' 1 נשמעה צעקה ראשונה של חירות. הקרב מגיע לאפוגי.
גלבסקי מוקף במנהיגי הוועד קורא לחיילים. המשימה שלכם היא: לתפוס את אויבים עד בריחה ליער המורד האחרון.
רדק עם הצוות שלו מגיע לחצר גדולה. הוא רואה מכונית שריון של הגרמנים, תחת אש מתקרב וחודר בפנים. הצוות של השריון מחוסל.
קבוצה של יצק שופכת נפט על הצריפים - בנייני המחנה והמגדלים. הכל מחובק באש... .
במחנה מס' 2 ג'ילו ראשון שמע את פיצוץ של רימון במחנה מס' 1. הוא צועק את הסיסמה: "מהפכה בברלין!" יהודים תוקפים את האבטחה במגדלי מעקב. ג'ילו לוקח אקדח מהאוקראיני ומתחיל לירות בבניינים של הנאצים.
אדולף פרידמן רץ לכיוון תאיי הגזים. שוטר-אוקראיני איוון, סדיסט בגובה של ענק, מפיל את אדולף על הרצפה ומתחיל לחנוק אותו. פרידמן הגוסס חונק ברגע אחרון בצווארו של איוון ומחייך, בגלל שמרגיש את מוות של אויב.
מחנה מס' 2 חופשית. ג'ילו מכין אנשים לנסיגה מאורגנת. כלתו שמה מאשה רצה ליער וכבר מגיעה אליו. פתאום היא צועקת ונופלת. ג'ילו שומע לחש של מאשה: "תרוץ ג'ילו! בבקשה, תחיה למען האהבה שלנו!" מכונית שריון מלאה באנשי ס.ס. רודפת אחרי בורחים לא חמושים. ג'ילו מבין, שלא יגיע ליער. הוא עומד על הברכיים ליד מאשה שמתה, מרים את האקדח שלו, מכוון ויורה, יורה,יורה. הבורח האחרון נעלם ביער – ופתאום ג'ילו מפסיק את האש... (קטע מספרו של סטיינר על ירי ג'ילו בטנקים נראה לי, איש צבא, מוזר – מ.ז.)
ברלין משוחררת לא על-ידי מארשל ז'וקוב באפריל 1945, אלא שיחרר אותה סרן בלוך ב-2 לאוגוסט 1943. מה שגלבסקי אמר לפרידמן בצחוק הייתה אמת: דוד נצח את גלית. "גם את-הארי גם-הדוב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת אלוהים חיים" (שמואל א' 17:36).

-11-

מטרבלינקה ברחו בערך 2,000 אסירים, אבל בחיים נשארו מעטים, כמו שג'ילו אמר: רק 10. לא בגלל ס.ס. – טבעו בביצות ולפי אינפורמציה מסוימת, הרבה מהם חוסלו ע"י הפרטיזנים קומוניסטיים מ"ארמיה ליודובה".
נשארו 10 בני-אדם, 10 עדים ...
סטיינר כותב בספר שלו: "פרשה של יוסף רפופורט הוא דוגמא של מצב הרוח הזה... ביום כשהוא הגיע לטרבלינקה גרמני התקרב אליו ואמר שמחפש עשרה מתנדבים לעבודה קטנה – לא יותר משעה אחת. יוסף הסכים והוסע למחנה מס' 2. הוא לא חזר אחורה. כל יום דלתות של תאיי הגזים נפתחו לפניו והראו גוש גופות. עולמו היה מוגבל מגופות שהיו מלמטה ועד השמיים למעלה. גופות ושמיים, שמיים וגופות, וקור, ורעב, ומוות.
יום אחד עורב שהגיע לריח גופות הסתובב מעל כיכר. אבטחה ממגדלי מעקב פתחה באש... אש המשיכה עד שכדורים הרגו את העורב... אסירים שאלו אחד את השני: "אם אפילו ציפור לא יכולה לברוח מהמחנה – אז איך אנחנו נברח?..."
היום עם ציפור היה רק מומנט אחד כשיהודים היו בספק שימלטו מטרבלינקה. רפופורט לא ידע איך הוא יברח מכאן ושיטות בריחה שנדמה לו היו בעיקר רק אשליות... בעתיד – הוא אמר לעצמו – הוא יהיה מולטימיליונר שנוסע ממדינה למדינה ובכל מקום הקהל מקיף אותו כדי לשמוע את ההיסטוריה. הוא מספר ומספר בלי סוף: הוא העד.
יוסף רפופורט גר בישראל וכשהוא מספר את ההיסטוריה פניו מביעות את הכאב. מיסטיקאי של גיהינום, נביא של אסון, הוא חוזר למקום הזה, כמו שהוא ידע יעזוב אותו פעם – אבל מעולם לא יברח ממנו".

אין בעולם דבר יותר יקר משחירות ואין מוות יותר יפה משמוות לחירות. אמן.


29.04.2001

ז'בוטינסקי ואנרכיה רוסית
א. תיאוריה

מיכאיל בקונין (1814-1876) ונסיך פיוטר קרופוטקין (1842-1921), התיאורטיקנים הגדולים ביותר של אנרכיזם, היו אצילים. לקרופוטקין, לפי היותו ממשפחת ריוריקוביץ', היו אפילו יותר זכויות לכס רוסי משל משפחת רומנוב. למרות זאת, הם מגיל קטן היו מתנגדים מוחלטים לאוטוריטריזם. בקונין בגלל שיתוף במהפכה (1848-1849 קיבל עונש מוות באירופה, ואחר-כך אוסטריה הנחילה ב-1851 אותו לקיסר ניקולאי הראשון. בכלא רוסי בקונין ישב עם שרשראות ברזל וב-1851 צאר (המלך ברוסיה) גירש אותו לסיביר. ב-1861 בקונין ברח מגליה וחזר לאירופה. נסיך קרופוטקין ישב בכלא "פיטרופבלוב" הנורא תקופה ארוכה, מאיפה – לבד תוך זמן גדול – הצליח לברוח, גם לאירופה.
שניהם, אנרכיסטים מפורסמים ביותר בעולם, המשיכו באירופה פעילות מהפכנית, שניהם היו מתנגדים מוחלטים למרקס ואנגלס.


ידוע שבקונין ונסיך קרופוטקין קראו לעצמם אפיקורסים. ז'בוטינסקי גם נחשב לחילוני עיקרי. כל שכן מעניין, ששלושתם הביעו דעות דומות לפרינציפ אחראיות קולקטיבית ביהדות (מובן שקרופוטקין וגם בקונין היו גויים). באמת:
"אפילו לדתות חדשות יש פרינציפ החזר לסוגים הכי טובים של עזרה הדדית שהייתה בחברה חמולתית עתיקה". "...דבר נקרא טוב... אם הוא מועיל להשתמרות חמולה... לא לאישיות... אבל בהחלט לכל גזע, כל חמולה" (בקונין). " ובקשר לסוף העולם, הופעת משיח, שם יהיה גן עדן לכל אינדיבידום אישית, מלוכה של אנרכיה נהדרת, צירוף והתמודדות חופשיים של חתירת אנושיות". "ולכן רק תנועה יהודית לאומית זאת באמת יהודית ולאומית שתבוסס על רעיון השתמרות אחדות של עם שלנו, ולא אי-שם בארץ ישראל" . "אם לדבר על "בכלל", אז אידיאל אינסטינקטיבי של בן-אדם הוא, בטח, אנרכיה שקטה ושאננית, או כמו שהיוונים קראו לה... " שלטון כל המלכים" (ז'בוטינסקי).
ובסוף, מעשית מושג זהותי על צדק סוציאלי: "שוויון בכל דבר – זה סינונים של צדק. זאת דווקא אנרכיה" (קרופוטקין), "טיב אופני של נפש יהודי – היא התירה לצדק סוציאלי" (ז'בוטינסקי).


עוד פרינציפ אחד חשוב של יהדות הוא מושג על הדת היהודית כמו על דת של שמחת חיים. ומה אומר נסיך קרופוטקין? – "בבסיס... פיתוח של טבע אנושי, כתב גיויו (פילוסוף צרפתי אנרכי – מ.ז.), נמצא הכרת כוח עצמי. זה חיים שלמים שמנסים להצטיין". מהפרינציפ שמחת חיים נשמע שצריך להתחמק מחבל וכאב, בקשר לזה אני מצטט את ז'בוטינסקי: "משמעות מילה "ציונות" היא – גאולה ריאלית, השבתת טרגדיה של מיליוני בני-אדם".


מפרינציפ שאנחנו עם הברית, עם נבחר, ברור שיהודים – הם "אצילי רוח". נסיך קרופוטקין מפרט את פרינציפ הזה ברחבה: "אבל על-יד עם הזה (פיליסטרים – מ.ז.) נמצאים אנשים אחרים – בני-אדם שהבינו אידיאלים עליונים. להם לא מספיקה חיים של חיה." ז'בוטינסקי למעשה מסכים עם אנרכיה רוסית: "ואם יש באמת משמעות למילה "אצילות" היא נמצאת במושגים כמו "אצילות רוח". "נסיכים לא יורשים" יש לכם עם ... אבל אמתי, אם לא טרגדיה של היסטוריה שלנו – רק מאלה היה מורכב עכשיו עם יהודי".


בדעות על שיטות שלטון, מהפכה סוציאלית ומלחמה לאומית-חופשית גם יש תיאום מסוים בין נסיך קרופוטקין לז'בוטינסקי: "במהפכה חייבים כדי של האינטרסים הבסיסיים של כל עם יישמרו, וצריכים וחתירות לצדק שלהם היו מספיקים" (קרופוטקין).
"את אידיאל המדיני במאה ה-19 אפשר להביע במילים "מינימום שלטונות", או גם "אנרכיה מתונה"... רעיון של מדינה משטרתית – הוא איום נורא", "תואר "מהפכה" מגיע למרד באופי שחרור" (ז'בוטינסקי).


דעות של קרופוטקין וז'בוטינסקי לדמוקרטיה: "וכשספנסר (פילוסוף בריטי – מ.ז.) חוזה את הזמן כשטוב לאינדיביד יתאם לטוב של חמולה, הוא שוכח דבר אחד: אם שניהם לא היו תמיד בזהות, אבולוציה עצמה לא הייתה יכולה להתבצע" (קרופוטקין).
"עשרים שנה של הסברה מהפכנית אף פעם לא הספיק פלא הזה בנפש בן-אדם נשפל. זאת עשה "שקל" (תרומה של חבר ארגון ציוני – מ.ז.), רעיון עצמו שלעני ולעשיר יש אותם זכויות" (ז'בוטינסקי).


מעניינים ביטויים האלה של בקונין וז'ביטינסקי על בעיות של צבא והתכוננות צבאית: "נדמה בהתחלה שצריכים לנצח פולנים. בצדק היו השכלה, אומנות צבאית ואומץ-לב, ובגלל שהצבא שלהם היה מורכב בעיקר משליחטה (האצילים הפולניים – מ.ז.), הם לחמו כמו בני-אדם חופשיים ורוסים – כמו עבדים" (בקונין). "אנחנו רואים מהידיעות הראשונות מחזית ארץ-ישראל איזו רוח איזה אומץ-לב ממלא את העם העתיק ולנצח צעיר שלנו, עם גידון ומכבי, בר-כוכבא ושלמה בן-יוסף וחברים שלו" (ז'בוטינסקי).


עוד ב1873 בקונין חזה את השפעתה השלילית מהשלטונות הטכנוקרטיות לחברה: "מחלקה סלווית (באינטרנציונל 1 – מ.ז.) שוללת עם זעם את ממשלת מדענים כמזיקה ביותר".


ז'בוטינסקי כתב: "אנטישמיות אנשים – זאת פוזיציה פעילה, צורך קבוע להזיק לגזע שנוא, להשפיל אותו, לשים בבוץ". (אבל לפי דעתי אנטישמיות זאת מחלת נפש קשה – מ.ז.) בקונין וגם קרופוטקין חלקו כבוד על יהודים. בקונין קרא ליהודים "גזע הכישרוני הזה". קרופוטקין, כמו שכותב מומחה ישראלי לענייני אנרכיזם גונצ'ארוק, "הסתכל על הדברים ריאלי, הביע את דעתו על קושי נוראי לבטל אנטישמיות... הוא ראה תנאי חיוני לשחרור עם היהודי, הקמת חברה חופשית על אדמה עצמאית... בקשר "החזר לאדמה" קרופוטקין התעניין בהתיישבות יהודים בפלסטינה... כדי להבין את ספציפיקציה של היסטוריה ואורח חיים של יהודים, עזרה לנסיך אשתו הנאמנה סופיה רבינוביץ' (1856-1942). שעוד בנערות שמה לעצמה מטרה של חיים לשחרר את עם הנשפל".

ב. פרקטיקה

בשנת 1903 בהקשר לפוגרומים נוראים בקישינוב, המאורגנים ע"י כנופיות אנטישמיות בתמיכה לשלטונות של צאר, ז'בוטינסקי משתתף בהקמת הגנה עצמית יהודית באודסה (ובעוד מספר ערים ברוסיה). באותה שנה 1903, באביב, בבלוסטוק (בזמן ההוא אימפריה רוסית והיום פולניה) אורגנה קבוצת אנרכיסטים – הראשונה ברוסיה. ביולי אותה שנה, אחרי תקיפה של משטרת בלוסטוק בהפגנת פועלים, אנרכיסטים פצעו שוטר בכיר לובנובסקי. גונצ'ארוק כותב, שב-1903-1904 אורגנו קבוצות אנרכיות בערים נז'ין, ז'יטומיר, קצת מאוחר יותר באקטרינוסלב ואודסה. רוב השותפים היו יהודים. בסתיו 1905 באודסה התחילה קבוצה "אקספרופריאציות" טוטאליות עקב פוגרום נורא ע"י "המאה השחורה" בתמיכה מלאה משלטונות (קרופוטקין: "אקספרופריאציה – הינה סיסמה שצריכה להיות מוכרחת למהפכה הבא").


בין "פרקטיקים-ריאליזטורים" של אנרכיזם רוסי הכי מפורסם של נסטור מחנו (1888-1934) הוא נולד במשפחה של חקלאים מאוד ענייה בכפר גולי-פולה ע"י אקטרינוסלב (אוקראינה). מבצע הראשון של קבוצתו הייתה נגד "המאה השחורה" בגולי-פולה ב-1905. מחנו נעצר ועד אביב 1917 ישב בכלא פוליטי "בוטירקי" במוסקבה. המורים של מחנו הצעיר בכלא היו בעיקר יהודים-מהפכנים. פעם הוא ישב בתא ביחד עם דזרז'ינבסקי, יושב ראש העתידי של צ'.ק. (משטרה חשאית של לנין). מחנו ומנהיגים אנרכיים אחרים לחמו נגד פוגרומים ורצחו את הפורעים.
מחנו לגולי-פולה ביולי 1918 התחילה היסטוריה של תנוע עממית המונית: הופיע צבא מהפכנית מורדי אוקראינה.
בפיקודו צבאי של "אב-מחנו" היו הרבה יהודים, פלוגה אחת הייתה לגמרי יהודית. בפברואר 1919, לנוכח אנטישמיות חזקה, מחנו ארגן את הגנה עצמית יהודית וחילק נשק בישובים יהודיים.
במקביל, ב-1920, ז'בוטינסקי ארגן את אותו ארגון בירושלים בתקופת הפוגרומים שהיו ביולי 1920 והוא היה הראשון שירה בפורע-ערבי.
באביב 1919 מורדים של "אב-מחנו" השתלטו על שטח עצום של כל אוקראינה מזרחית. גולי-פולה הפך להיות מקום צליינות של אנרכיסטים מכל העולם, בעיקר יהודים.
מחנו חשב, שאחת מהמטרות הבסיסיות של התנועה שלו הייתה חיסול פורעים (לגמרי לפי נסיך קרופוטקין: "פירובסקי והחברים שלה הרגו את תאר אלכסנדר 2... ההנהגה פה הייתה שנואה את טירניה שהגיע עד חרוב נפש, עד זלזול במוות"). אז ב-21 ליולי שנת 1919 מחנו במו ידיו הרג את אנטישמי-פורע אטמן גריגורייב ושלח למוסקבה ללנין את בעלברית זמני של אנרכיסטים – המבקר: "פה מחנו אישי... ע"י הרוג בוגד, פורע, פרובוקטור גריגורייב". מפקד מאחת הקבוצות של מחנו, מדיה ניקיפורובה ("מרוסיה") עם אכזריות השמידה את אנטישמים-פורעים.
ניצחון של בולשביקים במלחמת אזרחים הוא לרב בזכותו של צבא המורד של מחנו. אבל ב-1920 לנין שבציונות שימש במחנו ביטל הסכם איתו ובקיץ 1921 שרידי צבא מהפכני המורד נסוגו לרומניה. מפקד ריגול נגדי של מחנו, יהודי לב זאדוב, הוציא את "אב" הפצוע בראשו במו ידיו.


נסטור מחנו (1888-1934) לוחם בטוטליטריזם, פוגרומים אנטישמיים, בעד אוקראינה חופשית. השתתף, אחרי נסיגה ב-28 לאוגוסט 1921 צבא שלו לרומניה, (בתנועה אנרכית בהגירה (בעיקר בפריס). במאי 1926 בירך את אנרכיסט-יהודי צעיר, שמואל שברצבארד, לחיסול את שוביניסט אוקראיני סימון פיטליורה שהיה מעורב בפוגרומים.
מריה ניקיפוריבה – לוחמת שלוח-רסן בפוגרומים. ב-1917 "מרוסיה" דרך נאום בפני קוזקים של ראדה (שלטון של פיטליורה) מנעה מפוגרומים המוניים. נהרגה ע"י "לבנים" בספטמבר 1919.
ז'בוטינסקי (זארוב) לב (1893-1937) בן של יהודי עני. מנהל ריגול נגדי בצבא מחנו. ב-1937 נהרג באודסה ע"י בולשביקים.
שברצבארד שלום-שמואל (1886-1938) ארגן יחד עם הציונים קבוצות של הגנה עצמית יהודית. ב-1920 הגר לפריס וב-25 ליולי 1926 חיסל את פורע פיטליורה.
גורדין אבא (1887-1964) שותפו של זארוב בריגול נגדי של צבא מחנו, סופר באידיש ועברית. נפטר ברמת-גן בגיל 78. דודו של דוד רזיאל – הגיבור של אצ"ל, ואסתר רזיאל נאור – חברת הכנסת מפלגת חירות.

יתגדל ויתקדש שמה רבא. בעלמא, די-ברא כרעותה, וימליך מלכותה. בחייכון וביומיכון, ובחיי דכל בית ישראל. בעגלא ובזמן קריב, ואמרו אמן.


2-3.06.2001


לנין ובן-גוריון: מהפכה בולשביקית ומהפכה יהודית

ליהודים יש ארץ אחת – היא פלסטינה
בן-גוריון


1. סוציאליזם עתיק

אלמנטים של ציונות וסוציאליזם עתיקים הופיעו עוד בתנ"ך. הנה כמה ציטוטים:
א. "מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו" (ירמיהו 31:10).
ב. "למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה" (ישעיהו 1:17).
ג. "מתוקה שנת העבר אם-מעט ואם-הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון (קהלת 5:11).
ד. "גם כל-האדם אשר נתן-לו אלוהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את-חלקו לשמח בעמלו זה מתח אלוהים היא" (קהלת 5:18).


2. בן-גוריון ולנין

בן-גוריון נולד בפולניה ב-1876 במשפחת משפטן. משפחה שמרה מסורת יהודית. לנין היה ב-6 שנים יותר גדול ממנו היה בן אציל רוסי קטן. לפי שמועות היה לו דם של עם אסייתי קטן "מורדווה" – עובדי אלילים. בן-גוריון וגם לנין למדו למשפטנים. את לנין גירשו מאוניברסיטת קזן בגלל התפרעות "מהפכנית", אחר-כך הוא קיבל דיפלומה של עורך-דין בלי קורס שיטתי (עבר בחינות בפטרבורג ב"אקסטרן"). בן-גוריון עזב את לימודיו באוניברסיטה קונסטנטינופול מסיבות בריאותיות (ב-1913). כל חייו הוא סבל מקדחת כרונית. את מחלה קשה הזאת הוא קיבל בשנת 1906 בפתח-תקוה בעבודות פרך. כבר בגיל מבוגר המכרים שמו-לב לסימנים מסוימים של אוטוריטריזם באופי שלו. כנראה שה היה עקב סבל גופני קשה. לגבי לנין סיפור היה לגמרי אחר: בערך ב- 1907 נדבק בעגבת כרונית מזונה שוויצרית אחר-כך עגבת נתנה מטסטזות למוחו.
בן-גוריון אמר:"אנחנו לוחמים בעד זכות לדבר עברית ובעד זכויות עובדים יהודים" (הערה שלי – מ.ז.). מכירים אותו ציינו את שכלו המקורי, כוח רצון ואינטואיציה פוליטית שלו. לגבי לנין הוא באמת היה טקטיקאי לחימה פוליטית גדול, אבל פילוסוף אפסי, גם מסמכים שהוא היה אנטישמי קיצוני. הנה מספר ציטוטים מכתבה שלו "על בעיית יהודים ברוסיה":
א. הוא קרא לשפת אידיש "ז'רגון" והתנגד לכל שפה יהודית לאומית.
ב. הוא קרא לציונים "דיאקציונרים".
ג. הוא הכיר שבולשביקים למעשי לא לחמו נגד אנטישמיות. הייתה תקופה שהוא שיקר על לחימה בולשביקים נגד פוגרומים. באמת זה היה עסק של קבוצות להגנה עצמית יהודית בשיתוף אנרכיסטים רוסים.
ד. עוד ציטוט מהכתבה של לנין: "ציונות נראית המתנגדת יותר רצינית לסוציאל-דמוקרטיה (בולשביקים – מ.ז.) מאנטישמיות.
ה. עוד "בדיחה" מאותו מאמר: "תרבות יהודית לאומית היא סיסמה של רבנים ובורגנים אויבים שלנו."
אחרי נסיעה לרוסיה בתחילת שנות ה-20 בן-גוריון היה מאוכזב מלנין. יותר מאוחר הוא התפעל מצ'רצ'יל, קרא לו "אוניקום". מנהיג יהודי כתב: "אם לא היה צ'רצ'יל, היסטוריה הייתה אחרת לגמרי."

3. בן-גוריון וטרוצקי

לנין עוד בתקופת מהפכה רוסית הראשונה ( 1905-1907) האשים את לב טרוצקי (נולד ב-1879, מהפכן יהודי) בקריבה ל"בונד" (ארגון יהודי סוציאליסטי ברוסיה). בן-גוריון גם התחיל את הקריירה הפוליטית שלו בקריבה "לבונד". חברו ושותפו טוב ביותר של בן-גוריון היה ברל קצנלסון שביטא את הרעיון הקמת מדינת פלסטינה בתמיכה חקלאים יהודים. ידוע, פוזיציה דומה הייתה של אנרכיסטים רוסים ו"סוציאל-מהפכנים" (מפלגה רוסית קרובה לאנרכיזם). ב-1920 בן-גוריון ארגן בפלסטינה איחוד מקצועני חופשי "הסתדרות". באותה תקופה היסטורית לנין רדף אחרי טרוצקי ו"אנרכו-סינדיקליסטים" עקב אותו רעיון. אפרופו, רעיון של איחוד מקצועני חופשי התחדש ב-1980 בפולניה ע"י לך וולנסה ועוזרים אישיים שלו יהודים גרמק ומיחניק. דווקא רעיון של לנין היה שליטה ממלכתית ופוליטית מלאה על אחודים מקצוענים. טרוצקי מוקדם שם-לב שלנין חותר לדיקטטורה אישית שלו וזה באמת קרה. ב-1920 בן-גוריון ראה בהסתדרות "צבא עמל". אותה דעה בשנת1920 הביע גם טרוצקי.
טרוצקי ברבעיה הראשונה של מאה ה-20 היה נואם חזק ביותר ברוסיה. מלמד זאת לנין לא הבין כלום בבעיות צבא. את צבא האדום ברא טרוצקי בפברואר 1918, ואת צה"ל ברא בן-גוריון גם סטרטג צבאי חזק ב-1947.
ב-1934 בן-גוריון הביע רעיון של "פדרציה מרחבית" כוללת ישראל, פלסטין ירדן ואפשרי אירק. גם טרוצקי בסיפורו "מלחמה ומהפכה" (1923) בפרק "זכות אומות להגדרה עצמית" כתוב: "צריך שמסגרות של מדינה כארגון משקי ולא לאומי יתרחבו ויקיפו את כל אירופה קפיטליסטית". מובן שגם טרוצקי וגם בן-גוריון עובדתי היו קרובים ל"פרינציפ פדרטיבי" של בקונין (אנרכיסט רוסי מאוד מפורסם). באמת, רעיון של איזה סוג אוניה בינלאומית יכולה להיות מועילה גם בזמננו.
בלי טרוצקי המהפך הרוסי באוקטובר היה בלתי אפשרי. לנין שימש ציני תמימות יהודית של טרוצקי ולקח אותו לממשלה בולשביקית זמנית. ב-1940 סטלין רצח את המהפכן היהודי בגירושו למקסיקו (אפרופו, באותה שנה נפטר בניו-יורק ז'בוטינסקי).

4. בן-גוריון וז'בוטינסקי

כמו שכתבתי במאמר "ז'בוטינסקי ואנרכיה רוסית", ז'בוטינסקי ארגן באודסה בשנת 1903 הגנה יהודית עצמית בתמיכה של אנרכיסטים רוסים – עקב פוגרום הנורא בקישינב. בן-גוריון גם היה מעורב בארגון קבוצה הראשונה של הגנה יהודית עצמית בפלסטינה: בסז'רה ב-1908. בירושלים אחרי הפוגרום הערבי בשנת 1920 ז'בוטינסקי ארגן שום פעם ארגון הגנה יהודית עצמית. הוא גם ירה בפורע ערבי ולכן נעצר ע"י בריטים.
ריאלית טרור ערבי הגיע לפלסטינה כנראה בשנות 1930 מעירק (ערבי קיצוני פאזי קאוג'י). אז קבוצות לוחמים לעצמאות ונגד פוגרומים, ארגונים אצ"ל ו"הגנה" התחילו לפעול בפלסטינה בערך בבת-אחת (1936-1937). בן-גוריון וז'בוטינסקי בשנות ה-30 הביעו בערך אותם דעות: "אנחנו נעשה כך שלארץ שלנו יגיעו כל יהודים מי שרק יכול" (בן-גוריון), "מטרה סופית, "גאולה" סופית... – היא הצלת כל יהודים, וזאת תהיה המטרה ועצם קיום של מדינה יהודית" (ז'בוטינסקי).
ידוע, שבספטמבר 1934 בלונדון התקיימו המגעים הידידים בין בן-גוריון וז'בוטינסקי. שני צדדים הסכימו בעיקר לגבי סידור פוליטי בפלסטינה. ז'בוטינסקי אמר שהוא "יכול להיות חבר של מפלגת הפועלים של פלסטינה אם היא תשנה את שמה ל"מפלגת פועלים-בנאים של פלסטינה" כי (ז'בוטינסקי) תומך לא במגמות אידיאולוגיות או קלאסיות – הוא תומך דווקא בארגון כללי". מפורסמים הביטויים של ז'בוטינסקי (1935) "אני אף פעם לא אשכח שבני-אדם כאלה, כמו בן-גוריון... לבשו בגדים של "הלגיון היהודי" ולחמו לידי".
במאי 1939, אחרי תחילת רדיפות בריטיות, בן-גוריון הצהיר את הטקטיקה התנגדות אזרחית – בסגנון של מחטמה גנדי והנרי טורו (פילוסוף אמריקאי במאה ה- 19, קרוב לאנרכיזם – מ.ז.).
ב-1944 בתקופה של חילוקי דעות מסוימות בין "הגנה" ואצ"ל בגין קרא לצדדים לשלום לאומי: "אסורה מלחמה בין אחים", ומלחמה אמיתית לא הייתה...

ב-14 למאי 1948 בן-גוריון רשם ביומנו: "בשעה 4 הצהיר עצמאות. אמן".


15-17.06.2001

על עצמאות גיבורים

ב-1994 אני כתבתי מאמר לוקחים את שלנו ומנצחים" (עיתון ברוסית "נשה סטרנה 8.03.94): "השתייכות של הכותב לאיזו ספרות לאומית מוגדרת לא לפי איזו שפה הוא כותב אלא דווקא עד כמה הוא יכול לבטא את נפש העם. אני מוסיף: ונפש של איזה עם הוא מבטא. בכלל לא חשוב גם באיזו שפה סופר חושב, שפה קונקרטית – לא פחות ולא יותר מצורה אקראית של דמוי אותות רוחניות ובימתיות, שאת טבע שלהם אף פעם לא יסביר מדע. טוב העיר צ'אאדייב (פילוסוף רוסי ממאה ה-19 – מ.ז.): "המעות חושב, אחרים מרגישים."
"באבל... אני בכוונה מתחיל לא מ"סיפורים אודסיים", אבל מ"קונארמיה", למבט הראשון יצירה יותר רחוקה מנושא ואידיאולוגיה יהודית... יש לדיוקנאות של אנשי קונארמיה סימנים ברורים לצחוקים של יהודים, אנשי-רוח יהודיים. אפילו שיש לגיבור המרכזי של "קונארמיה" שם משפחה רוסי – ליוטוב – כנראה הוא אוטוביוגרפי. זה אינטליגנט יהודי שעם פחד וצחוק מסתכל על ברבריות משוגעות מסביב, שמשתדל להסתגל לטיפשות כדי לחיות...
לגבי "סיפורים אודסיים" – הם ישר מחיים יהודיים ומלאים בהומור יהודי דרום-אוקראינה. אני מציין, שהומור של סיפורים אלה שכתובים ברוסית וצחוקים של "המומחה" ישראלי קישון פשוט אי-אפשר להשוות.... בדיוקן של בניה קריק מורגשת חזק השפעה של פולקלור הגלות, למשל, בדיחות על גרשלה מאוסטרופול..."
כעת אני פונה ליוצר שגר בפראג וכתב בגרמנית. מובן שמדובר על קפקא. אני לא יודע איך מתייחסים לסופר הזה בצ'כיה של הבל, אבל יודע שבמשטר קומוניסטי לא הייתה לו אפילו מצבה והוא בכלל לא היה מוכר כסופר צ'כי... אבל באמת,אם לנתח, האנטישמים צודקים: קפקא בשום אופן לא סופר צ'כי או אוסטרי, הוא – סופר יהודי. לפי דעתי, קפקא סבל מאיזה סטיות נפשיות כמו למשל, סופר רוסי דוסטוייבסקי. הכותב מפראג לעתים קרובות מתאר תופעות שונות של פחדים אי-מבוקרים, כמו גם דוסטוייבסקי. אבל אצל קפקא זה פחדים של אינטלגנט-יהודי לפני שלטון טוטאליטרי אויבי של גוים. זאת גרסה של פחדים וזלזול של יהודי גלות לסביבה אנטישמית. לפחדים של קפקא לעתים קרובות יש גם צורה של גרוטסק צחוקי... לגרוטסק של קפקא יש סימנים מסוימים של הומור יהודי. אפשרי,שזה נקלט עם הומור של אפוקליפסיס."
"החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר" (קהלת 7:19).
קטעים ממאמר "שפת אידיש ומלחמה בטוטליטריזם" (עיתון ברוסית "נובוסטי נדלי" 20.09.1996). "יהודים של גטו וורשה... קבעו התחלת המרד לתחילת פסח, חג חירות."
ובדיוק: אחרי רק מספר חודשים של כשלון בגטו וורשה מרדה טרבלינקה. מפקד המורדים היה סרן צבא צ'כי ג'ילו בלוך. למרות שלאסירים היו רק כמה אקדחים ורימונים, עקב טקטיקה מצוינת של מבצע צבאי הושג ניצחון מבריק – עם זאת צריך להסכים כל איש צבא מקצועי – בגלית נאצית. לפי נתונים רשמיים של אנשי היטלר, מהמחנה ברחו בערך שלוש אלף מורדים ו"לילי מארלן" שרפו לגמרי.
"סוף-סוף, אחרי טרבלינקה קם סוביבור. יהודי, סגן צבא רוסי אלכסנדר פצ'יורסקי הליך לקרב עם חושך לא רק את שבויים-יהודים אלא את כל השבויים, נציגי ארצות ואומות שונות. בגלל אומץ-לב וגבורה של המורדים, הנהגה מאומנת לפעולות0קרב רבים נשארו בחיים: לנאצים גרמו כשלון קשה."
אני מציין, שבטרבלינקה וגם בסוביבור למורדים הייתה מצוקה נוראה בנשק, ולמרות זאת – נצחנות מבריקות. כמו שכתוב: "ויאמר פלשתי אל-דוד הכלב אנכי כי-אתה בא-אלי במקלות ויקלל הפלשתי את-דוד באלוהיו... ויאמר דוד אל-פלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא-אליך בשם ה' צבאות אלוהי מערכות ישראל אשר חרפת" (שמואל א' 17:43,45).


לב טרוצקי היה מהפכן יהודי שעמד כנראה בעד "סוציאליזם עם פני אנושות". רעיון שלו של "צבא עמל" אנלוגי לרעיונות של בן-גוריון בשנות עשרים של מאה ה-20 ונבעו מפרינציפים של קהילה יהודית ואחראיות קולקטיבית ביהדות. הוא היה בעד איחודים מקצוענים חופשיים כמו בן-גוריון. רעיון הזה מומש בפולניה ע"י לך וולנסה והיועצים יהודים שלו: גרמק ומיחניק בשנת 1980 נתן מכת מוות לבולשביזם מסוג רוסי. טרוצקי ארגן צבא אדום בפברואר 1918 כמו שבן-גוריון צה"ל בשנת 1947.
היה נואם טוב ביותר ברוסיה ברבעיה הראשונה של מאה ה-20, לוחם נגד החירות אנטישמיות ודיקטטוריות של לנין. האחרון שנא אותו עם כעס וקינאה של מחלה קשה (מנהיג הבולשביקי סבל מעגבת מוח), שסה בו באופן פומבי.
"טוב לשמוע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים" (קהלת 7:5).
"שובו בנים שובבים ארפה משבתיכם הננו אתנו לך כי אתה ה' אלוהינו" (ירמיהו 3:22). אני חושב, שבשלב הזה צריך להתחיל להחזיר עצמות של הגיבורים שלנו לציון. הציונים – להר הרצל, לא ציונים – להר הזיתים. רצוי גם לתת שמות שלהם לרחובות של ערים ישראלים. הנה רשימה הראשונה שהוצעה:
א. סגן אלכסנדר פצ'יורסקי – מפקד צבאי של מרד המוצלח בסוביבור (אוגוסט 1942). נפטר ברוסטוב-דון (רוסיה) לפני מספר שבועות לעליה שלו לישראל.
ב. סרן ג'ילו בלוך – מפקד צבאי של מרד המוצלח בטרבלינקה (2 לאוגוסט 1943). נהרג בהגנה של נסיגת המורדים ליער.
ג. יסאאק באבל – סופר יהודי בולט. נהרג ע"י סטלין ב-1939.
ד. פראנץ' קפקא – סופר יהודי בולט. נפטר משחפת ב-1924.
ה. לב טרוצקי – מהפכן יהודי בולט, לוחם נגד אוטוריטריזם וטוטליטריזם. נהרג ע"י סטלין בגירוש למקסיקו בשנת 1940.

מהמאמר "לוקחים את שלנו ומנצחים": "מומחים יהודים הטובים ביותר של גלות צריכים להשתייך לחברה ולעם ישראלי. הטענה שיהודי חייב ליצר רק בעברית – זאת לא אקסיומה, זאת תיאורמה בלי הוכחות רציונאליות. בחירה לשפה מהיוצר, במיוחד בזמננו – בדרך כלל עניין של טעם. בלי הכשר רשמי של תרבות של גלות... בשפות של תפוצות, לפי דעתי, אי-אפשר לברוא משהו אוניקלי, מתאים לשכל יהודי, כאן בישראל. אמן.

22-23.06.2001

הנחת-יסוד של יהדות ליברלית

מאה ה-20 הייתה מאה גרועה מאוד. אלה היו זמנים של חושך של חומרנות החוגגת. מנסים לנהל בבני-אדם באמצעות תיאוריות של איזה שוויצרים, תלמידים בית-ספר. יש צורך חריג לצאת מהמעגל של כפירה וחוסר-מוסר.
בתיאוריה שלי, של יהדות ליבראלית, אני מכווה שלכל יהודי, איש עם הברית, יש זכות לפרוש שלו אישי לתורה. אני מכווה גם, שהקלה מסוימת של כללי יהדות תביא את מרבית בני-אדם לחזור בתשובה.
מטרה של תיאוריה של יהדות ליברלית לא,חס וחלילה, להשפיל את היהדות האורתודוקסית, הכוונה היא תחיה מוסרית ודתית אחרי שטויות של מאה ה-20.

גרסה דתית
לפי דעתי וגם לפי דעת התפשטת, יהדות היא קודם-כל דת של שמחת חיים. כמו ששרים בשיר חסידי: "מצווה גידולה לחיות בשמחה". באמת כתוב: "ושמחתם לפני אלוהיכם" (דברים 12:12). "ידעתי כי אין טוב בם כי אם-לשמות ולעשות טוב בחייו" (קהלת 3:12). מובן, שסבל ועינוים אסורים לפי יהדות.
קשור גם מה שכתוב למעלה מושג על פיקוח נפש: "צדק צדק תירדף למען תחיה וישרת את הארץ אשר ה' אלוהך נתן לך" (דברים 16:20), "רק הישמר לך ושמר נפשך" (דברים 4:9).
אני חוזר עם מילים שיהדות היא דת של שמחת חיים ואסור לפי דת שלנו לסבול, יהדות מכחישה את סבל. ביהדות קיימות עשרת הדיברות שחייבים לבצע: "ויגיד לכם את-בריתו אשר ציווה אתכם לעשות עשרת הדיברות ויכתבם על-שני לוחות אבנים" (דברים 4:13). בעשרת הדיברות, אני מברר, אין אף מילה על הדלקת אש בשבת וכללי כשרות. אפשרי, שבלבול עם כללי יהדות המציא, אולי משה עם הלוצינציות רעב שהיו לו בהר סיני ("ויהיה שם עם-ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתוב על-לוחות את דברי הברית עשרת הדיברות – שמות 34:28). לפחות חלק מהכללים של יהדות שלא כולל עשרת הדיברות – הם כנראה תוצאה של טעויות של המעתיקים של תורה.

1. שבת
א) עבודה . כתוב בעשרת הדיברות:"זכור את יום השבת לקדשו" (שמות 20:7). אבל זכר תהליך הבנתי, שכלי, דבר של צפייה, זאת אומרת שכנראה שמותר לבצע עבודות רוחניות, שכליות: להתפלל,לקרא,לכתוב,לשמוע מוסיקה ורדיו, לראות טלוויזיה, לדבר בטלפון, להדליק אור בשביל עבודות רוחניות.
שבת היא יום של רוח: "וכל העמלים עם הציבור יהיו עמלים עמיהם לשם שמים" (פרקי אבות פרק 2 משנה 2). מקטע הנ"ל רואים שמותרת, כנראה, עשייה מועילה לציבור בשבת. מותר גם להשתמש אם זה צריכים לעבודות מועילות לציבור.
ב) אש,עישון. כלל על איסור הדלקת אש בשבת לא כולל בעשרת הדיברות. כתוב באמת: "לא-תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת" (שמות 35:3). רואים שלא כתוב "לא להדליק אש". "לבער" בעברית מודרנית אומרת "לסכסך" . אז כנראה מתכוון לסכסך בשבת.
לגבי עישון. אם יהודי סובל מאוד בלי עישון, מוצר לו לעשן בשבת. יש מקרים שזה עניין פשוט כמו פיקוח נפש. אני מתכוון למקרים כשבני-אדם, למשל, חולי נפש, מקבלים תרופות שגורמות סבל גופני חזק מאוד ואין עזרה חוץ מעישון.
מלבד זאת, בזמן משה רבינו טבק לא היה מוכר ליהודים.

2. כשרות
א) הרחוק דם מבשר. "רק חזק לבלתי אכול כי דם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם-הבשר" (דברים 12:23). אבל ידוע מפיזיולוגיה שנפש נמצאת במוח, אז ריחוק דם מבשר שרק מקלקלת את הטעם שלו לא כדאי.
ב) איסור לחלק מזון. כתוב: "ונתתי בכסף וצרת הכסף לידך והלכת אל-מקום אשר יבחר ה' אלוהיך בו: ונתת כסף בכל אשר-תאוות נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני ה' אלוהיך ושמחת אתה וביתך" (דברים 14:25,26). מהקטע הנ"ל ברור שמותר לאכול הכל, אבל עם ברכת המזון. אוכל טעים גם אחד משמחות חיים. "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב-טוב יינך כי כבר רצה האלוהים (זאת אומרת, ברכת מזון – מ.ז.) את-מעשיך" (קהלת 9:7).

3. שפות
מובן שעברית היא שפת הקודש, שפת תורה ותפילות. אידיש מהווה תרבות פופולארית, היא-שפת הרחוב. כשמתפללים בבית או בבית-כנסת בעברית – זה גם מובן, אבל שימוש בשפת קודש בחיים רגילים, ברחוב, כנראה לא רלוונטי. אם יש אפשרות, כדאי לדבר בחיים רגילים באידיש.

גרסה חילונית
(כולל קטעים מכתה של מחבר "עצם אינדטרמיניסטי של ה'" ,1996-1997)

כידוע, הרבה ריאקציות כימיות עתיקות ביותר בהיסטוריה הם הריאקציות אוטוקטליטיות. על ריאקציות האלה בכימיה ידוע, שמהירות שלהם בגלל צבירה מהירה של זרז בשלבים הראשונים של התהליך מאוד גדול. הלאה כמות של זרז יורדת ומהירות של ריאקציה מואטת. אז, כי רוב הריאקציות עתיקות מסוג זה, מאוד אפשרי שה' ברא עולם מאוד מהר. אבל הלאה שינויים בטבע הפכו להיות הרבה יותר איטיים (אבולוציה). בגלל תהליכים אבולוציוניים מתמידים עולם ממשיך להשתנות, חיים ממשיכים.

1. שבת
א) עבודה בשבת. כיוון שחיים ממשיכים בשבת (תהליכים אבולוציוניים), מותר לבצע לפחות חלק מעבודות, קודם כל קשורות למעשים ציבוריים. "וכל העמלים עם הציבור יהיו עמלים עמיהם לשם שמים" פרקי אבות פרק 2 משנה 2).
ב) תחבורה, אור,טלוויזיה, רדיו, מחשבים, טלפון בשבת. אפילו אם באמת אסור להדליק אש בשבת, זה לא נוגע לחיים ציבוריים, כמו שכתוב למעלה. גם חשוב, שלאש יש טבע כימי, ולחשמל טבע פיזי – אלה דברים שונים לגמרי.
ג) אש בשבת. שמש היא גם אש והיא זורחת בשבת. מלבד זאת, חיים ממשיכים בשבת ואש היא הסמל של חיים. כנראה, מותר להדליק אש וגם לעשן בשבת.

2. כשרות
רמב"ם קובע כללים של כשרות כדברים אינדטרמיניסטיים (אי-רציונאליים) לגמרי, אי-מובנים לבני-אדם. אבל דרישות האלה הם מגובשים בתורה בצורה של איזה ציווים, שבכלל לא נכללים, אפרופו בעשרת הדיברות. למשל: "לא-תבשל גדי בחלב אמו" (דברים 14:21). מובן שצוו לפי משמעות לא יכולה להיות דבר סתמי, אי-רציונאלי, כך הנקמה של רמב"ם כושלת.

3. שפות
ברור, שאידיש היא שפה של תרבות חילונית (יישישקייט), עברית להפך שפה של תרבות דתית. נדמה,שאידיש יותר מודרנית, יותר דמוקרטית ויותר נוחה בחיים רגילים. זאת אומרת שאידיש יותר מתאימה לרחוב מאשר עברית.


לסיכום אני אגיד, שבחברה דמוקרטית צריך להיות איזה פלורליזם דתי. אני מאוד מכווה שיהדות ליברלית תעזור להחזיר בתשובה הרבה יהודים. אני סבור שהתחייה תנצח. דת נותנת כוח: "וקווי ה' יחליפו כוח יעלו אבר כנשרים יריצו ולא ייגעו ילכו ולא יעפו" (ישעיהו 40:34). אמן.

7-16.03.2001
בירורים להנחת יסוד של יהדות ליברלית

תנועה יהודית ליברלית התחילה בשנות 2000-2001 אחרי פרסום המאמר שלי "הנחת יסוד של יהדות ליברלית" ב-"הוצאת עם" (גרסה ראשונה של המאמר בכתב) – בעיקר בעיר בית שמש. חוץ ממאמר הזה כתבתי עוד הרבה מאמרים, כתבות ותהלים בתקופה עבודות פרך בשנות 1998-2001 ב-"איתנים". ספר "סרן ג'ילו בלוך" איפה שאספתי יצירות לעיל סרבו להוציא כל ההוצאות ישראליות רשמיות בעברית. ספר "חמישה מאמרים פילוסופיים" יצא לאור בהוצאה "+M" ברמלה ב-13.09.2001 על חשבוני. הפניה הראשונה ל-"+M" לגבי הספר הייתה ב-02.08.2001. מאמר הראשון מספר "חמישה מאמרים פילוסופיים" כתבתי בסתיו 1995 במאסר פוליטי ב-"איתנים" (בזמן דיקטטורה רבין). מאמרים נוספים מספר הפילוסופי לעיל כתבתי בעיקר בחורף – אביב 1996, גם תוך רדיפות פוליטיות. רשימה "מסמך העתיק על משה רבנו" כתובה בספטמבר 2002 בגרסה רוסית ועברית. את גרסה העברית כל העיתונים וכתבי-עת ישראליים סירבו לפרסם. את גרסה הרוסית פורסמה ב-17.10.2002 בעיתון "נובוסטי נדלי" עם פירוש המערכת כולל בתוכו חוצפות, קללות ושקרים על משה ועלי.
רב הראשון של יהדות ליברלית הוא רב דוד חדד, עכשיו תושב בית שמש. רב דוד חדד הוא רב ספרדי, אני מייסד התנועה – אשכנזי (אבל, אפשרי, מדור רמב"ם), יהדות ליברלית לא עושה הבדל בין חסידיה מכל מיני סוגים סבאטניים. רב דוד חדד הוא גם הראשון שקרא מאמרים שלי מספר "סרן ג'ילו בלוך" כשהוא עבד משגיח ב-"איתנים", הוא אחד מהראשונים שקיבל ממני במתנה "חמישה מאמרים פילוסופיים" ברוסית. הוא נתן לי במתנה ספר תורה בעברית (המקור), גם תוך עבודות פרך ב-"איתנים" לעיל.
אני מציין שיהדות ליברלית מכחישה כל מיני פורמליזם וביורוקרטיה בענייניי הדת. כמו שרואים חכמים בתורה ומה שכתוב במאמרי "הנחות ייסוד של יהדות ליברלית", משה (אוסרסיף) הביא מהר סיני רק עשרת דיברות התורה, אלה הם הדברים ("וידבר אלוהים את כל- הדברים האלה לאמור" שמות 20:1). יש בתורה גם משפטים: ("ואלה המשפטים אשר תשים לפניכם" (שמות 21:1). כמו שכתבתי בספר "חמישה מאמרים פילוסופיים" משה היה שליח קרוב מאוד לה' והוא הביא דברים מהר סיני. את משפטים כתבו כנראה כתבנים: חלק מהם היו פחות או יותר חכמים, חלק טיפשים, חלק פשוט משוגעים – אף אחד מהם לא היה משה. למשל, לגבי "חוק" כשרות כתוב ב-"חמישה מאמרים פילוסופיים" הוא "ריטואלים" של חולי נפש שמוכרים בפסיכיאטריה. כתבתי ב-"המסמך העתיק של משה רבנו" שמשה (אוסרסיף) לפי מסמכים העתיקים היה מתנגד מוחלט לכשרות. אחרונה הזאת חסרה בעשרת דיברות התורה. והייתה כנראה לעובדי-אלילים לפני משה. באמת "חוק" כשרות מנוסח בתורה בצורה פשוט מגוחכת של איזה משוגע או עובד-אלילים: "לא תבשל גדי בחלב אמו" (דברים 14:21). אני חוזר: יהדות ליברלית מכחישה ביורוקרטיה ופורמליזם בענייניי דת. ה' צריך להיות בנפש בן-אדם ("חמישה מאמרים פילוסופיים"). תנועה יהודית ליברלית צריכה להתחיל התחייה לפחות בענייני דת.

א-1. דברים
(ציטוטים להלן מספר "שמות").
1-א). "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא-יהיה לך אלוהים אחרים על-פני". ה' יחיד.
2-ב). "לא-תעשה לך פסל וכל-תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ". "בשמים" ,"בארץ", "במים" – ה' נמצא בכל דבר וה' זה לא איש (גם זה כתוב ב-"חמישה מאמרים פילוסופיים"). איש חי או דימויים שלו מלאכותיים (כולל אומנות) לא יכולים להיות ה'. אסור לעשות מאיש או דימויים שלו אליל כי ה' יחיד. אבל דימויים, למשל, אומנותיים של בן-אדם, חיות וכך הלאה מותרים – אם לא עושים מהם אלילים. בטח, גם מותר תמונות ופסלים, למשל, בבית-עלמין – אבל לא לעשות מאלה אלילים (כמו שעשו, למשל, גויים-רוסיים מגופה של לנין).
3-ג). "לא תשא את-שם-ה' אלוהיך לשווא כי לא ינקה ה' את אשר-שא את-שמו לשווא". כמו שכתוב ב-"חמישה מאמרים פילוסופיים" ,אם ברגע התפילה מתפלל לא מאמין בה', תפילה כזאת לא מגיע לה'. לא כדאי בכלל להתפלל לחלק גדול מאורתודוקסים ורפורמיסטים שאין לאלה ה' בנפשם.
4-ד). "זכור את-יום השבת לקדשו: ששת ימים תעבוד ועשית כל-מלאכתך: ויום השביעי שבת לה' אלוהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך-ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגירך אשר בשעריך". כמו שכתבתי במאמר "הנחות ייסוד של יהדות ליברלית", מילה "זכור" יצא ממילה "זכר". מושגים "זכר", "רוח", "קודש" הם קשורים אחד לשני. באמת, עדיף עבודות רוחניות ביום שבת, קודם-כל, למען ציבור. אבל מותר גם ללכת לספריה, תיאטרון, קולנוע – אלה גם סוגים של עבודות רוחניות. חוץ מזה, מותר הכל שלא מלאכה, כולל בילויים ביום שבת. אין בעשרת דברות התורה דבר שאסור להשתמש בתחבורה פרטית או ציבורית ביום שבת. לצרכים ציבוריים, קודם-כל קשורים לעבודות רוחניות, וגם למשהו שלא מלאכה מותר להשתמש בתחבורה ביום שבת.
ה-5). "כבד את-אביך ואת-אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר-ה' אלוהיך נתן לך".
ו-6). "לא תרצח".
ז-7). "לא תנאף". בנאפה מתכוונים: מעשה-ניאוף, זימה, פורנוגרפיה. לפי יהדות ליברלית אסור מעשה-ניאוף לבני-זוג אחרי חתונה דתית. יחסי-מין בין גבר ואישה לפני חתונה מותרים במסגרת שכלית. מותר גם יחסי-מין לבני-דוג עם אחרים כשבני-זוג נמצאים בתהליכי גירושים (זה כבר לא מעשה-ניאוף). מותר גם יחסי-מין לגרושים אם הם לא התחתנו עוד פעם (גם זה לא מעשה-ניאוף).
לגבי זימה ביהדות ליברלית ב-"זימה" מתכוונים להפרות מין חריגות (יחסי-מין הומוסקסואליים, סדיזם ביחסי-מין, יחסי-מין עם קטינים קטינות, הגזמה עם יחסי-מין). מין כזה אסור.
אפרופו לגבי הגזמה עם יחסי-מין: אורתודוקסים, למשל, מגזימים עם יחסי-מין בשבת, מזה יורד להם IQ.
לגבי פורנוגרפיה. יש הבדל בין פורנוגרפיה וארוטיקה. פורנוגרפיה אסורה, ארוטיקה מותרת.
כתוב "לא תנאף" ולא כתוב "לא תזנה". לפני משה, בתקופת משה וגם אחרי משה קיימו נשים מסוג מסוים עם פיזיולוגיה מיוחדת (פרוצות). אי-אפשר לעשות כלום עם נשים כאלה ויהדות ליברלית מבינה את זה. יש, בטח איזו בעיה מוסרית עם זנות, אבל בחברה קפיטליסטית מין הוא גם מוצר.
ח-8). "לא תגנב"
ט-9). "לא-תענה ברעך עד שקר".
י-10). "לא תחמד בית רעך לא-תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך". אסור לטעון לדברים מבית של חבר ולאשת שלו. מותר לקחת דברים של חבר, למשל, במתנה או בהסכמה אחרת איתו. מותר לקחת גם אשת מביתו בהסכמה עם חבר ואשתו. אם בעלת הבית אשת, אותם חוקים גם בשבילה.

ב-2. משפטים

א) כשרות וברכת המזון. כמו שכתוב לעיל, "כשרות" היא מגוחכות של איזה כתבן. יהדות ליברלית מכחישה כשרות. ברכת המזון גם חסרה בעשרת דברות התורה, אבל כאן יהדות ליברלית מסתמכת על קהלת (כמו שכתוב ב-"הנחת ייסוד של יהדות ליברלית"). אפרופו, משפט הזה של יהדות ליברלית פונה לקהלת ואורתודוקסים ורפורמיסטים במשפטים שלהם פונים למי? למשל, לרפורמיסטים מותר להתחתן בין הומוסקסואלים ולסביות (ככה הם שומרים את "לא תנאף", "כל הכבוד" להם). מטרה של ברכת המזון ביהדות ליברלית היא להזמין עזרת ה' למעשים חסידי יהדות ליברלית.
ב) יום שבת. כמו שכתוב ב-"הנחות ייסוד של יהדות ליברלית" מותר להדליק אש או אור ביום שבת. מותר גם העישון ביום שבת. מותר להשתמש ברדיו, טלוויזיה, טלפון וכו' ביום שבת. כתוב ע"י כתבנים: "לא-תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת" (שמות 35:3). "הנחות הייסוד של יהדות ליברלית" מצביעים שלא כתוב "לא להדליק", כתוב "לא לבעור", במילה הזאת מבינים "לא לריב", "לא לסכסך". באמת, מריבות מחללות קודש ביום שבת ומשפט הזה של יהדות ליברלית אומר שאסור לחסידי יהדות ליברלית לריב ביום שבת. ב-"בערות" מבינים חוסר-חינוך. לגבי "בעורות" אני עוד פעם מציין תועלת עבודות רוחניות ביום שבת.
ג) גיור. כתוב: "ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצות" (שמות 20:6). זה לא הדבר, אבל נמצא בתוך עשרת הדיברות של תורה. מתגייר ליהדות ליברלית הוא (היא) בן-אדם שמאמין בה', רוצה להיות יהודי, אוהב יהודים, שומר מצוות של יהדות ליברלית, יודע תורה. לדעת הלכה, קודם כל מגוחכות של "שולחן ערוך", עובר גיור בכלל לא חייב.
ד) חופה. מינימום ברכות, רק כדי שיספיק לברך את החתונה והמתחתנים. לא לעשות מחתונה "מתן תורה בסיני" ומהמתחתנים אלילים.
ה) לוויה. בבית עלמין אומרים רק קדיש. לא לשיר – בית עלמין הוא מקום של אבל, ולא מקום לאופרה.
ו) כסוי ראש ובגדים. על כיסוי ראש לא כתוב בדברים, זה משפט. כיפות הן רק סימני שוני בין חסידים של תנועות שונות ביהדות, הן לא חובה. מומלץ לחסידי יהדות ליברלית לכסות ראש בכיפות סרוגות מצמר שחור, גם אנטי-נאצים לבשו קובעים עגולים מצמר שחור (ברטים). זה המשפט, אבל יש הבדל, למשל, בין חסידי ברסלב שלבושים כמו שומרי-יער וחסידי יהדות ליברלית שלבושים כמו שומרי-מצוות. רצוי שאישה ביהדות ליברלית תתלבש יפה, טוב עם בגדים בצבע תכלת או כחול (כחול ותכלת הם צבעי סמל של ארץ ישראל). אישה ביהדות ליברלית לא צריכה לכסות את ראשה.
ז) מקום התפילות וכסף. אם "אורגניזציות" (מילה מ-"חמישה מאמרים פילוסופיים") לא נותנים כסף לצרכי יהדות ליברלית – לא צריך. מקום התפילות זה מקום איפה שהרב-מטיף אומר הטפות או בבית. זה יכול להיות אפילו חדר בבית של חסיד מיהדות ליברלית (בטח, חייבת להיות מזוזה על משקוף של הדלת). אורתודוקסים ספרדיים בבתי-כנסת שלהם שרים שירים כמו שבאופרה, אורתודוקסים אשכנזיים בבתי-כנסת שלהם ממלמלים כמו שבבית משוגעים. התנהגות כזאת במקום תפילות מחללת ה'. חסיד של יהדות ליברלית במקום התפילות צריך לשמוע את הטפה של הרב, לקרא, לחשוב ולהרגיש. הרב היהדות ליברית הוא גם המטיף וגם יועץ אישי לחסדיו. חסידי יהדות ליברלית משלמים תרומות לרב שלהם לצרכים שלו וצרכים של מקום התפילות. יהדות ליברלית לא תלויה ב"אורגניזציות".
ח) שפת עברית. יהדות ליברלית מעודדת גם התפתחות שפת אידיש, כי תרבות חילונית יהודית בגלות התפתחה בעיקר באידיש.
ט) לאום היהודי. לפי הלכה ישנה בן-אדם שאב שלו יהודי, לפי הלכה חדשה בן-אדם שאם שלו יהודיה. ברור שזה בלבול. ביהדות ליברלית לגבר או לאישה יש לאום יהודי אם לאב או לאם שלהם יש לאום יהודי.
י) משפחה וילדים. חסיד של יהדות ליברלית קובע לעצמו איך לחנך את ילדיו. עוזר לו בזה רב-יועץ אישי שלו. הרב האישי הוא גם יועץ לילדי חסדיו.
לסיכום, לא מומלץ להתווכח עד היסטריקות עם אורתודוכסים ורפורמיסטים. לגבי אורתודוכסים אני אומר: אי-אפשר לשכנע את חמור, ולגבי רפורמיסטים אני אומר: אי-אפשר לשכנע את בלתי-שפוי.
"חכם עיניו בראשו וכסיל בחשך הולך" (קהלת 2:14). אמן.

בית שמש 31.07.2004

כתובת: מרדכי מיכאל זריצקי, רח' ביאליק 98/15 בית שמש 99023
טל: 050-7649357 , 02-9916286

10 משפטים של יהדות ליברלית

א. כשרות וברכת מזון. "כשרות" היא מגוחכות של איזה כתבן, וחסרה בעשרת דיברות התורה. מותר לאכול הכל, רצוי עם ברכת המזון. מטרה של ברכת המזון ביהדות ליברלית היא להזמין עזרת ה' לחסידים.
ב. יום שבת. כתוב (וזה גם חסר בעשרת דיברות התורה) "לא-תבערו אש בכל משביכם ביום שבת". מבינים "לא לבעור" זה "לא לריב". אסורים מריבות בין חסידים ביום שבת. הכל מותר. ב"בערות" מבינים חוסר חינוך. מצטיינת תועלת עבודות רוחניות למען הציבור ביום שבת.
ג. גיור. כתוב: "ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצוותי". מי שמתגייר ליהדות ליברלית הוא (היא) בן-אדם שמאמין בה', רוצה להיות יהודי, אוהב יהודים, שומר מצוות של יהדות ליברלית, יודע תורה. לדעת הלכה, קודם כל מגוחכות של "שולחן ערוך", עובר גיור בכלל לא חייב.
ד. חופה. מינימום ברכות, רק כדי שיספיק לברך את החתונה והמתחתנים. לא לעשות מחתונה "מתן תורה בסיני" ומהמתחתנים אלילים.
ה. לוויה. בבית עלמין אומרים רק קדיש. לא לשיר – בית עלמין הוא מקום של אבל, ולא מקום לאופרה.
ו. כיסוי ראש ובגדים. על כיסוי ראש לא כתוב בדברים (עשרת דברות התורה), זה משפט. כיפות הן רק סימני שוני בין חסידים של תנועות שונות ביהדות, הן לא חובה. מומלץ לחסידי יהדות ליברלית לכסות ראש בכיפות סרוגות מצמר שחור, (הן דומות לברטים קובעים אנטי-נאציים). חסידי יהדות ליברלית לבושים כמו שומרי-מצוות התנועה. רצוי שאישה ביהדות ליברלית תתלבש יפה, טוב עם בגדים בצבע תכלת או כחול (צבעי סמל של ארץ ישראל). אישה ביהדות ליברלית לא צריכה לכסות את ראשה.
ז. מקום התפילות וכסף. אם "אורגניזציות" (מילה מספרו של מרדכי זריצקי ברוסית "חמישה מאמרים פילוסופיים") לא נותנים כסף לצרכי יהדות ליברלית – לא צריך. מקום התפילות זה מקום איפה שהרב-מטיף אומר הטפות או בבית, בטח, חייבת להיות מזוזה על משקוף של הדלת.לא צריך לשיר שירים כמו באופרה, או למלמל כמו בבית משוגעים. התנהגות כזאת במקום תפילות מחללת ה'. חסיד של יהדות ליברלית במקום התפילות צריך לשמוע את הטפה של הרב, לקרא, לחשוב ולהרגיש. הרב היהדות ליברית הוא גם המטיף וגם יועץ אישי לחסדיו. חסידי יהדות ליברלית משלמים תרומות לרב שלהם לצרכים שלו וצרכים של מקום התפילות. יהדות ליברלית לא תלויה ב"אורגניזציות".
ח. שפת עברית. התנועה מעודדת גם התפתחות שפת אידיש, כי תרבות חילונית יהודית בגלות התפתחה בעיקר באידיש.
ט. לאום יהודי. לפי הלכה ישנה בן-אדם שאב שלו יהודי, לפי הלכה חדשה בן-אדם שאם שלו יהודיה. ברור שזה בלבול. ביהדות ליברלית לגבר או לאישה יש לאום יהודי אם לאב או לאם שלהם יש לאום יהודי.
י. משפחה וילדים. חסיד של יהדות ליברלית קובע לעצמו איך לחנך את ילדיו. עוזר לו רב-יועץ אישי שלו. הרב האישי הוא גם יועץ לילדי חסדיו.
"חכם עיניו בראשו וכסיל בחשך הולך"

מרדכי זרצקי מייסד התנועה מדור רמב"ם

מסמך עתיק של משה רבנו

אני שאלתי פעם כמה רבנים נכבדים מישיבות בירושלים, האם יש איזה שהם מסמכים היסטוריים של משה, חוץ מתורה. הן ענו לי שאין כאלה. אך לפחות מסמך אחד קיים.
אני הצלחתי למצוא בספריה לאומית בגבעת רם מאמר ברוסית של פרופסור ווסיליי סטרווה, חבר אקדמיה מדע של ברה"מ (1889-1965) "שהיה ישראל במצרים" (1919) במאמר מדובר גם על "עדויות של מנאאון" (היסטוריון מצרי עתיק ממאה ה-3 לפני הספירה). ממסמך הזה אפשר להבין דברים הבאים:
יהודים עבדו במצרים עתיקה בתור רועים. אחר-כך מלך אמנופיס ה-3 (פרעה) שלח חלק מהם, כ-80 אלף איש לעבודות פרך, מכיוון שהם היו נדבקים לפרה. אחרי זמן מה אסירים האלה הקימו מרד.
לצידם מסיבות לא ברורות עבר כהן מצרי אוסדסיף, כמובן גוי. על כוהנים של מצרים עתיקים ידוע שהם מזהים המון סודות טבע ויכולים לעשות "פלאות" (למשל, פרוס ברומן שלו "הפרעה" טוען, שכוהנים המצרים יכלו לנבא ואפילו לגרום לליקוי החמה). שם "אוסדסיף" יצא מ-"אוסיריס", אחד מאלילים היסודיים של המצרים העתיקים (שליט של גן העדן וגיהינום), נראה שהוא היה באמת כהן גאון.
אוסרסיף הנהיג את המרד חולי פרה וקיבל שם יהודי "משה". הוא הזמין את עזרת "הרועים" מירושלים. הגיע צבא של 200 אלף איש אשר ניצחו את אמנופיס. פרעו ברח לאתיופיה והיהודים שלטו במצריים תקופה של 13 שנה, וכמו שמציין מנאאון, "ביצעו רשע נורא". לאחר מכן פרעה חזר עם צבא גדול מאתיופיה ויהודים במנהיגותו של משה ברחו לכנען.
כמו שאומר פרופסור סטרווה, זאת רק אחת מכמה גרסאות של מנאאון, "ששימשו אותם בשמחה סופרים האנטישמיים". אך אותו פרופ' מביא במאמר הזה מסמכים אחרים, שמראים את העובדה של איזה רשע קיימו יהודים במצרים. לפי תורה יהושע בן-נון באמת היה מעורב ברצח המוני בכנען, אבל כמו שרואים מ"עדויות של מנאאון" גם משה היה כנראה לא מלאך. אך מסמך "האנטישמי" מאשר, שאוסרסיף היה רפורמטור דתות גאון ואפילו איש צבא גדול (שבכלל לא מופיע בתורה). לגבי זה שהוא היה קודם כהן גוי, גם מהתורה ברור, שגידלו אותו במשפחת פרעה.
מעניין, שאוסרסיף היה כנראה מתנגד לכשרות (הוא אמר למורדים, אני מצטט, "לא לוותר מבשר חיות , מוקירות במיוחד במצרים").
בכל מקרה, ממאמרו של סטרווה מובן, שקיימות מסמכים היסטוריים רציניים, שמפרשים את תולדות משה וברחת יהודים ממצריים אחרת מאשר מסמכים היסטוריים מודרניים. אמן.
S.P. עכשיו כאשר כל העיתונים ישראלים ברציפות מסרבים לפרסם לגמרי את הרשימה הזאת, יש לי שאלה: למה עורכים הנכבדים מקווים, שחומר הנ"ל יעליב או אפילו יגרף את קורא היהודי? אז מה, שגיבור יהודי שלנו נולד לא יהודי. האם הוא לא עבר לצדנו? האם הוא לא אהב אותנו? או אנחנו כולם במדינה הזאת באמת הפכו להיות גזענים?


8.09.02, 24.09.2002

כתובת: מרדכי זריצקי, רח' ביאליק 98/15 בית שמש, 99023

טלפון: 02-9916286 , 050-7649357


על בעיות מין
(מבט של יהדות ליברלית)

כתוב: "לא-תהיה קדושה מבנות ישראל ולא-יהיה קדש מבני ישראל" (דברים 23:18). אבל במאה ה-20, מאה של שטן" המון ישראלים נפלו לפריצות.
קודם-כל על מעשה סדום. כתוב: "טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית מנער ועד-זקן כל-העם מקצה. ויקראו אל-לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר-באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אותם" (בראשית 19:4,5). מהקטע הנ"ל אנו רואים שתושבי סדום זממו אונס קבוצתי. הלאה: לוט – "ויאמר אל-נא אחי הרעו. הנה-נא לי שתי בנות אשר לא-ידעו איש הוציאה-נא אותן אליכם ועשו להן כתוב בעיניכם" (בראשית 19:7,8). אבל ברור שתושבי סדום זממו לא רק אונס – מעשה סדום. הם לא רצו לשכב עם בנות של לוט – הם רצו לשכב עם גברים, עם שני מלאכים: "ויפרצו באיש בלוט מאד וייגשו לשבר הדלת" (בראשית 19:9). "ויאמרו ... אל-לוט עד מי-לך פה חתן ובנים וכל אשר-לך בעיר הוצא מין-המקום. כי-משחתים אנחנו את-המקום הזה כי-גדולה צעקתם את-פני ה' וישלחנו ה' לשחתה" (בראשית 19:12,13). "ויה' המטיר על-סדום ועל-עמרה גפרית ואש מאת ה' מין-השמים" (בראשית 19:24).
מהקטעים למעל ברור שמעשה-סדום בין גברים הולך באותה שורה שגם אונס קבוצתי והשתוללות זאת אומרת שמין אנלי בין גברים אסור לגמרי לפי יהדות (כולל יהדות ליברלית).
הלאה. על אוננות. בראשית 38:8 כתוב: "ויאמר יהודה לאונן בא אל-אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע אחיך". אבל אונן - אפשר להבין אותו – לא רצה לשכב עם קרובה משפחה: "וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם-בא אל-אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן-זרע לאחיו" (בראשית 38:9). כנראה דווקא חסר רצון לאונן להביא ילדים מקרובה משפחה (בדיוק לפי גנטיקה, מוסר ועשת הדיברות). היה "רע העיני ה' אשע וימת גם-אותו (בראשית 38:10). בגלל שאפשר להבין המוטיבציות של אונן, אוננות זה בכלל לא חטא, או חטא הרבה יותר קטן מאשר מעשה-סדום בין גברים. גם לפי מחקרים של מדענים פולנים בשנות 1970 – 95% לפחות רווקים השתמשו באוננות, וזה דבר רגיל – אם מדובר על התכוננות לחתונה.
בקשר למין אורלי שמאוד פופולארי בזמננו. כתוב: "כחוט השני שפתיך ומדברים נאוה" (שיר השירים 4:3). כנראה, זה רמז לאישור להשתמש במין אורלי.
וסוף-סוף על חינוך מין לצעירים. שמעתי, שבמספר מדינות אירופה קיים מוסד אחיות מיוחדות לטיפול במין. נראה עדיף, לפחות מבחינה היגיינית שצעירים יתכוננו לחתונה אצל אחיות כאלה ולא בבתי זונות ואצל פרוצות צעירות.
"ויברך אתם אלוהים ויאמר להם אלוהים פרו ורבו ומלאו את-הארץ" (בראשית 1:28). אמן.


19.05.2001

ניצחון רוח

שאלה: למה דוד הספיק לנצח בגלית? דווקא הוא היה לא כל כך חזק מבחינה גופנית. כתוב: "ויחגור דוד את-חרבו מעל למזין ויאל ללכת כי לא-נסה". להפך, גלית היה ענק. "גבהו שש אומות וזרת", עם כלי זיין. אבל דוד היה צריך לנצח כי הפלשתי... חרף מערכת אלוהים חיים. "רואים שגלית היה כופר, סתם בשר. דוד דווקא היה נציג של עם הנבחר, עם הברית, עם הרוח: "ואתם תהיו-לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש". ודוד היה נבחר מהנבחרים, אציל רוח: "כי-ראיתי בבניו לי מלך". "היה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן וגיבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר וה' עמו". הקרב בין גלית ודוד הוא קרב בין הרוח והחומר: "ואמר דוד אל-הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנוכי בא-אלך בשם ה' צבאות אלוהי מערכות ישראל אשר חרפת".
המסקנה מקטע הנ"ל שכתוב בתורה: אלוהים הוא רוח, ורוח תמיד מנצח בחומר. אמן.



29.08.2000


על גבורה ואומץ-לב

אמר דוד המלך: "ברוך ה' צורי המלך ידי לקרב אצבעות למלחמה. " מובן, שדוד המלך אמר את זה לפי ניסיון אישי שלו. כתוב (שמואל א') שה' בחר אותו ודוד נצח בגלית. בגלל שכתוב גבורה ואומץ-לב הם מתן ה'.
אבל אפשר להשתמש בגבורה ואומץ-לב למצווה ולחטא. באמת, ניצחונו של דוד בגלית הוא דבר של שכל וה'. רצח של אוריה ע"י דוד הוא רק כאילו חכמה. שימוש לרעה של מתן ה' הביאה את דוד לעונש נורא.
סך הכל, אפשר להגיד, גבורה – אם היא הולכת יחד עם ה' ושכל אז זאת דרך לחופש ומזל. ואם לא (בלי ה' ושכל) אז זאת דרך ישר לגיהינום. אמן.


5.01.2001

על שליטה עצמית

ידוע, שבקהלת כתוב: "החכמה תעז לחכמים מעשרה שליטים היו בעיר. "אני רוצה להוסיף שלפי דעתי על חכמים יש גם אחראיות פי עשר.


כתוב בתורה: "וירא אישה רצחת מעל הגג והאישה טובה מראה מאוד. וישלח דוד ויידרש לאישה". מקטע הנ"ל מובן, שאפילו דוד המלך, גיבור, גאון ואיש צבא איבד שליטה על רגשות שלו: למרות שבת-שבע הייתה אישה של אוריה, דוד עשה חטא – "וישלח דוד מלאכים וייקח ותבוא אליו ישכב עמה". מחטא אחד יוצא חטא יותר גדול: דוד שלח את אוריה למוות. "וירע הדבר אשר-עשה דוד בעיני ה'". כמו שאמרנו, מחזקים גם חוב יותר חזק: "אפס כיינאץ נאצר את-איבי ה' בדבר הזה גם בן הילד לך מות ימות."
דוד המלך באמת קיבל עונש נורא. מקטע הזה מין התורה מובן, שאיבוד שליטה עצמית גורמת לחטא ועונשו. אפשר להגיד, ששליטה עצמית, במיוחד לאיש חזק, - זה הכל. אמן.


14.11.2000


משה רבנו וישוע מנצרת
(גרסאות)
- א -

קודם כל אני מניח שמולדת של הקבלה (מאגיה) הייתה מצרים עתיקה. הכהנים שלהם היו מסוגלים אפילו לנהל תופעות טבע (למשל, להביא ליקוי החמה). הכהנים האלה היו כל-כך חזקים במאגיה הזאת שהיו יכולים להתווכח אפילו עם אלילים שלהם.
חוץ מתורה אני מצאתי עוד מסמך חשוב על יהודים במצרים עתיקה: הודגם במאמר של אקדמיק (חבר אקדמיה מדעות רוסית) סטרובה "קיימות ישראל במצרים" חומר העתיק "עדויות של מאנאאון", החומר, לפחות חלקית, אנטישמי.
ידוע מהתורה,שפרעה רצה להרוג את משה התינוק, ושמרו את משה במשפחה של פרעה. שם הוא, כנראה הכיר את הקבלה, ופתח אותה עד גודל מדהים. עקב זאת מצרים העתיקים קראו לו "אוסרסיף" – הבן של אליל שלהם אוסיריס (אחד מאלילים של מצרים העתיקים הגדול ביותר, אליל שלטבע).
מסמך מאמת שמשה היה הכהן הגאון. על היהודים מדובר, שהם היו חולים לפרה ועבדו רועים (זאת עם המחלה כזאת - ?!). אמתי, הם היו, כנראה כמו שכתוב בתורה, עבדים בעבודות פרך, ונדמה שמשה הקים מרד של יהודים ("שלח את-עמי", שמות).
טענה של מסמך שמשה היה מצרי נראה, לפי סגנון האנטישמי, מסופקת. כל או כמעט כל הנסים של משה במצרים ובמדבר באמת קרו, כי הוא היה כהן גאון עם קבלה נפלאה.

- ב -

גם את ישוע מנצרת, כמו את משה, המלך הורדוס רצה להרוג, וגם בגיל רך. אותו דבר, את ישוע הצילו במצרים ושם הוא, כנראה, הכיר את הקבלה.
אחר כך הוא חזר ליהודה, ונראה הקים מרד נגד רומא. אני חושב, שכמו שרבי עקיבא הכריז את בר-כוכבא משיח, אותו דבר קרה גם עם ישוע. מרד המשך מוצלח, אבל אחר-כך, כנראה, התחילו חילוקי דעות בין הרבנים וישוע (נדמה, אחרי שערורייה שעשה ישוע בבית כנסת בירושלים). בלי תמיכה של רבנים וקודם-כל עם יהודי המרד הפסיד, ודווקא למתנגדים שלו, בנקמה, ישוע מנצרת פרע "קרקס" בצלב (כתוב בבית החדשה, שחייל רומי פתאום - !? דקר את ישוע לא בלב). רואים, שישוע באמת נשאר בחיים – בגלל ידע נפלא בקבלה. מאוד אפשרי שהוא היה כהן או אפילו רב (בברית החדשה שליחים קוראים לו "רבי").

ודבר אחרון. אני חושב, שאישים שתי דתות בסיסיות יהודיות – נצרות ויהדות לא צריכים להתווכח. באמת, גם משה, וגם ישוע היו נביאים גאונים וגיבורי לכימה לחירות.

6.10.2001


על סיגריות, יין וקללות

ידוע שרופאים ממליצים להתחמק מניקוטין ואלכוהול. אבל אני טוען שעליהם מדברים נכון רק במקרה מותרות. להלן אני מביא מספר דוגמאות מניסיון שלי ולא רק שלי.
רופאים אומרים, שניקוטין בסיגריות מביא לסרטן. אני טוען, שאמיתי סרטן יכול להיות רק מחומר זפת, שתופסים אותו בפילטר. להפך: ניקוטין בצורת תרכובת "ניקוטינאמיד" הוא ויטמין "PP" שמאוד מועיל.
מתחילים לעשן בדרך כלל בצבא, כי ניקוטין עוזר מסטרטים. אני חושב שניקוטין הוא ווסת עצבים: תלוי במצב הוא יכול להעיר ויכול להרגיע. מובן, גם שסיגריות עושים חיטוי.
עכשיו לגבי אלכוהול. קודם-כל, הוא גם עושה חיטוי. ידוע גם, שלמוסלמים אסור משקאות חריפים, מתרחשות סטיות בהתנהגות מינית ותוקפנות. להפך, חכמה גדולה של רבנים הישנים שלנו היא במנהג לפחות פעם בשבוע לקדש שבת עם יין. באמת, אלכוהול, כמו שסיגריות, אני כבר אמרתי, עושים חיטוי, וחוץ מזה יש סוגי אלכוהול מאוד מועילות. כמויות מתונות של סוגים מועילים של משקאות חריפים לא רק עושים חיטוי בגוף – הם גם מנקים את מוח מפסיכורעלים.
עכשיו אני אספר על מספר סוגים של אלכוהול שמזיקים: וודקה, בירה וויסקי. באמת, בהרכב שלהם יש פסיכורעל (ברוסית סיבוכה). בוגדן חמלניצקי ארגן פוגרומים באוקראינה לפי דעתי, בגלל מסחר יהודי של וודקה. חמלניצקי כנראה שם לב להשפעה שלילית של וודקה על פסיכיקת חקלאים אוקראינים. היטלר שתה בברים בבווריה בירות עד פסיכופטיה קשה. ובארה"ב מתרחשים המון פשעים, כנראה, בגלל וויסקי. בקשר למשקאות חריפים באזור אסיה מזרחית מאורז אני אגיד שהם מאוד מסוכנים כי מביאים להתעללות.
להלן אני מביא איזה רשימה של סוגים מועילים של אלכוהול. יין לבן ואדום – מתוקים משפרים זיכרון, יין לבן גם מלחץ-דם, אדום טוב לעיכול. קונייק משפר היגיון. שמפניה וברנדי, כנראה, מזרזים אמוציות חיוביות. ומלחים שותים ג'ין ורום שעוזרים להם מעצבים ונוורסטניה.
לגבי קללות, גילוי לפחות של מונגולים. הם שותים משקה קומיס (נוזלים של חלב סוסה עם אלכוהול). קללות, כנראה, גורמות לקטארסיס (ניקוי נפש במצבים סטרסים חזקים). מעניין אולי, שצאצאים מודרניים של מונגולים – טטרים – מוסלמים שותים קומיס והם גויים מאוד חכמים ונכבדים ברוסיה.
ואז אני חוזר עם המילים: מותר הכל, אבל בלי הגזמה. אמן.

4.11.2001


הצהרה של אונית שבטי ישראל

כתוב: "כה-אמר ה' אלוהי ישראל כתאנים הטובות האלה כן-אכיר את-גלות יהודה אשר שלחתי מן-המקום הזה ארץ כשדים לטובה: ושמתי עיני עליהם לטובה והשבטים על הארץ הזאת ובניתים ולא אהרוס וטעיתם ולא אטוש: ונתתי להם לב לדעת את כי אני ה' והיו-לי לעם ואנכי אהיה להם לאלוהים כי-שבו אלי בכל-לבם" (ירמיהו 24:5-7). ואז אחרי שמצאתי שתיים עשרה שבטי ישראל, הגיע זמן שהם יחזרו לציון: אני מתכוון הכרזה אונית שבטי ישראל עם הבירה בירושלים.
חברים באונית שבטי ישראל בשלב הראשון יהיו: ישראל (שבטי יהודה ובנימין), אירופה (שבטים דן, נפתלי, לוי), סין וקוריאה (שבט לוי), אירן (שבטים יהודה, בנימין, לוי), מדינות ערב (שבט נפתלי), אוסטרליה (שבט דן), מדינות סלווים (שבטים שמעון, לוי, דן וגרים), אתיופיה (שבט יהודה לי ההלכה הישנה), הודו (שבט יהודה), יפן (שבט גד), מדינות אמריקה (שבט דן), דרום אפריקה (שבטים יוסף ויששכר), גאנה (שבט זבולון), ביאפרה (שבט ראובן), תאילנד (שבט אשר).
מנגנון פוליטי של אונית שבטי ישראל: קונפדרציה חופשית. ראש פורמאלי: יושב-ראש בכבוד, שבוחרים בהצבעה כללית לארבע שנים ולא יותר משתי תקופות.
יחסים בין מדינות-חברות של אונית שבטי ישראל יתבצעו בפריטת שלם. לשפת קשר של אונית שבטי ישראל מומלצת שפת אידיש כי היא מזכירה אספרנטו. בשלב הראשון של הקמת אוניה של שבטי ישראל מדינות לא דמוקרטיות לא יתקבלו. אמן. הצהרת האיחוד עיר הבירה של איחוד שבטי ישראל הינה ירושלים. לאיחוד יכולים להתקבל גם מדינות לא יהודיות דמוקרטיות דתיות.

24.07.2006


 

Страница ссылок на полезные сайты Рунета
Ссылки на англоязычные сайты

КНИЖНАЯ БИРЖА Купить продать книгу

Дом Корчака в Иерусалиме. Студия наивного творчества «Корчак» Информационный Ресурс ДИВО

Израиль-Россия: туризм-знакомства Э.РА - открытое международное издательство

ВВЕРХ